Why Is Germany Great at Central Banking?

Well, here’s a curious proximity of pesukim (at the end of the parsha):

…

(יג) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה:
(יד) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה:
(טו) אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:
(טז) כִּי תוֹעֲבַת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל:

(יז) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:
(יח) אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים:

…

פר’ כי תצא: לשמור על סודות צבאיים

בארצנו הקטנה כ”א יודע כמה סודות בטחוניים. צריך להזהר שלא לגלות החוצה לאיש זר.

דברים כ”ג י’-ט”ו:

כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע. כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה. והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה. ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ. ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך. כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך.

ז”ל ספר משך חכמה דברים שם:

ונשמרת מכל דבר רע וכו’. לא רחוק לומר שכוונת הפסוק שלא לגלות מסתורין של המלחמה ושלא לספר ארחם ורבעם לשום איש. ומזה יאות שלא להניח לשום אדם לצאת מן המחנה שמא ישיגהו שונאיהם וימלטו מפיו תחנותם וכמו שהגיד המצרי לדוד בסוף שמואל א’, וזה בכלל דבר רע שאמרו בספרי אפילו דיבור רע, וזה לשון הרע וכוונו למש”כ. ולזה אמר רק כי יהיה איש לא טהור ויצא אל מחוץ למחנה וכו’, וכן מצינו בירושלמי פאה אזהרה ללשון הרע מנין ונשמרת מכל דבר רע כו’ תני רי”ש לא תלך רכיל בעמך כו’, הענין דיש שני לאוין להירושלמי על שני סוגי לשון הרע (יעוין כתובות מ”ו), אחד על לשון הרע בתוך בנ”י עצמם מזה לזה וזה לא תלך רכיל בעמך בעם בני ישראל, והשני לשון הרע מחוץ למחנה ישראל, וזה פשט המקרא כי תצא וכו’ ונשמרת מכל דבר רע שלא לגלות מסתורין כמו”ש, ועל זה באו שני כפרות האחד קטרת על לשון הרע שבסתר כדמפורש זבחים דף פ”ח וזה על לשון הרע שבתוך מחנה ישראל, שבזה יש אבק לשון הרע שאין אדם ניצל בכל יום וכולן באבק לשון הרע, אמנם קטרת שלפני ולפנים הוא על לשון הרע שמחוץ למחנה ישראל שלא נודע לישראל בלתי לד’ לבדו ועל שתי הבדים וזה פעם אחת בשנה, וזה היה סיבת הגלות של מצרים כמו שאמרו אכן נודע כו’ וסבת גלות של בבל ובשניה כמו שאמרו אקמצא ובר קמצא חרב …

מקופיא לא הבנתי מה ענין מסירה ללשון הרע, ואת ההמשך שמבאר לשון “ושב מאחריך”, ע”ש.

Ki Teitzei: A Radiant Remez Against Overspending on Weddings

In Praise of the Takanah Wedding

Parshas Ki Seitzei

Posted on August 23, 2018 (5778) By Rabbi Yitzchok Adlerstein | Series: Machshava | Level: Advanced

When a man marries a new wife…he shall be free for his home for one year, and he shall gladden his wife whom he has married. One shall not take a lower or upper millstone as a pledge, for we would be taking a life as a pledge.[2]

The juxtaposition is puzzling. What does the taking of a millstone as a pledge for a loan have to do with getting married? What the Torah may be doing, I believe, is addressing a problem that I see all around me: overspending on lavish wedding celebrations. People spend wildly on fine foods and delicacies, without regard to the impact of their excess. As a result, they find themselves unable to later support their families, and must throw themselves upon the public for support.

This is preposterous. People should gladden the hearts of their new wives; the wedding should be a festive occasion. But it should not come at the cost of someone sacrificing his financial stability, like the debtor forced to hand over his millstone to secure a loan, which prevents him from earning the money he needs to pay back the loan and to support himself. By spending on a lavish wedding, the groom does the same – he sacrifices his financial future. It is as if he took his very life as a pledge.

From Torah.org, here.

Cute Vort From Rabbi Eliyahu Weber

Rabbi Weber shlita asked why the passuk (ישעיהו ס”ו כ”ב) precedes Chodesh to Shabbos, “והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר השם”?

Why not go by the rule of תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם?

And Rabbi Weber answered: This refers to our own day when entry to the Mount by Torah observant Jews is specifically blocked on Shabbos, but not Rosh Chodesh…