הרב דוב קוק כאילו ‘חוזר בו’ מתמיכתו בעליה יהודית להר הבית

הנה הסרטון המקורי:

הרב דב קוק שליט”א בדברים נוקבים ביותר בעד העליה להר הבית

והנה מכתב ה”הכחשה”:

אבל הלא הרב דב קוק סיפר על עלייתו שלו בעצמו להר הבית! וכי גם זה היה לפני שהרב אלישיב (המנוח) אסר? מסתבר שלא, וגם לא פירש כך. ו”דורות שלפנינו” מאי איכא למימר?!

המכתב הוצא בעינויים? (…)

ובאמת יש ראיות רבות שרבים מן הרבנים האוסרים לא אסרו אלא להמון שאינו יודע הל’ טהרה וכיו”ב, ואכמ”ל.

אני לדודי ודודי לי – ברמה הלאומית

אלול בפתח, ומה זה אומר לנו

בס”ד | שמע ישראל – מאמרי אקטואליה יומיים קצרים | הרב יהודה אפשטיין | שבוע 1 יום א‎

השבת כבר הזכרנו בתפילה את חודש אלול הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, ומלבד הכנת המזוודות של בחורי החמד לקראת הזמן הממשמש ובא, תוך ניצול הימים האחרונים של בין הזמנים לטעינת מצברים, יש לתת את הדעת לכך, שלא לחינם מתחילים בני אשכנז לתקוע בשופר ובני ספרד לומר סליחות, כי חודש אלול גם מבשר את יום הדין שהולך ומתקרב אלינו בצעדי ענק, כאשר הקב”ה יושב על כסאו ודן אישים ועמים, מדינות וארצות, חורץ את גורלנו לשבט או לחסד ומסובב עלילות לקראת התיקון השלם, אז ידע כל בשר, כי מלכותו בכל משלה.

ומלבד העבודה האישית שכל אחד ואחד מאתנו מחויב בה, משמעות הדבר היא שעלינו לחדד כמה אמיתות, אשר לעיתים נשכחות מאתנו כאשר אנו ניזונים מערוצי תקשורת שונים – כן, אני מתכוון לתקשורת החרדית – אשר מגישים בפנינו ידיעות חדשותיות תוך התעלמות מופגנת ממלכו של עולם. רבים מדי הם אלו הקמים בבוקר, הולכים להתפלל, מקפלים את הטלית והתפילין ושומעים ‘חדשות’, כאשר אין קשר, לכאורה בין האחד לשני. וכאשר יגיעו הימים הנוראים, יבכו בדמעות שליש כשיאמר החזן ‘מי יחיה ומי ימות’, ואולי אף יכוונו בתפילת לחש, אך בבואם לדון ב’אקטואליה’, תהיה הסתכלותם דומה להפליא לזו של כל אדם חילוני.

בבואנו חזרה אל היכלות התורה, מחובתנו לשנן, כי גם העולם שמחוץ לבית המדרש כפוף למהלך הא-להי. מחובתנו לשנן, כי גורלו של עם ה’ אינו נתון בידו של גוי כזה או אחר, ושאם לא נבטח בה’, נדבק בתורתו ובמצוותיו ונקדש את שמו על במת ההיסטוריה – לא יועיל לנו טראמפ ולא צה”ל חזק, לא כלכלה מוצלחת ולא נאומיו המלוטשים של נתניהו בקונגרס. אך אם נדבק בה’, נבטח בו, נקדש את שמו ונפגין מול עולם ומלואו, כי ה’ הוא מלכנו ועליו אנו משליכים את יהבנו – נזכה לברכה וישועה גם אם תבחר בארה”ב נשיאה שונאת ישראל, גם אם ישראל תהיה מבודדת בזירה הבינלאומית (אוי, כמה שהשכיחו מלבנו את העובדה, ולפיה הבידוד הבינלאומי אינו אלא ברכה המפורשת בתורה), גם אם לא תהיינה השקעות בהיי-טק.

אני לדודי ודודי לי – כמה פשוט לומר זאת, כל ילד בגן יודע לדקלם את המילים. אך כמה קשה להשתחרר מכבלי החשיבה המערבית שפשתה בנו, אשר במרכזה הרציונל האנושי שאינו מכיר בא-להי ישראל כגורם בעל משמעות בזירה הציבורית. כמה קל לדחוף את דודנו לפינה של בית הכנסת, ולהתנהל מחוצה לו כגויי הארצות, אשר מודדים הכל דרך הפריזמה של שיקולים גיאופוליטיים-כלכליים-בטחוניים-מדיניים. איזה בזיון זה לבוא בראש השנה להתחנן לברכתו של דודנו, אחר שבמשך כל השנה הסברנו כמה חשוב לנו היחסים עם ארה”ב…

אז בואו ניקח את אלול ברצינות הפעם, ומלבד קבלות חשובות בתחום הפרט, נקבל על עצמנו לשוב אל ה’ גם במישור הציבורי. האסון של תשפ”ד היה די והותר…
—
הכותב הנו יו”ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש.
לקבלת מאמרים קצרים מדי יום ביומו לדוא”ל, שלחו בקשה ל: SHEMA@KEDUSHASTZION.ORG

Subscribers’ Subliminals

Most opened mailing

Most click throughs

Same

Most engaging mailing

Least opened mailing

Least click throughs

Least engaging mailing