פר’ עקב: גם בדורנו האמת ניכרת למי שרוצה בה
דברים ט’ ז’:
זכר אל תשכח את אשר הקצפת את השם אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם השם.
מה הכונה בלשון “ממרים עם השם”?
ז”ל ויא”מ מאמר שלש שבועות סו”ס קס”ט (עמ’ 160 בקובץ שהעלינו כאן):
מזכיר את הוורט הקוצקאי על אנשי סדום (בראשית י”ג י”ג), שהיו רעים וחטאים כאילו לשם שמים, ולכן נהפך הסדר, לא שחטאו מאד להשם אלא רעים “להשם” מאד.
וע”פ פשוטו, ז”ל הרש”ר הירש שם:
ממרים הייתם עם ה’, במקומות אחרים ״מרה״ תמיד בא עם מושא ישיר [כגון ״ותמרו את פי ה׳ ״ (לעיל א, מג)], או עם ״ב־״ [כגון ״אל תמר בו״ (שמות כג, כא)]. לפי זה, ״ממרים הייתם עם ה׳ ״ לא יכול להתפרש: ״מריתם בה׳ ״; אלא פירושו: ״הייתם במצב של מרי עם ה׳ ״; הווי אומר, מעולם לא הייתם לגמרי עם ה׳, תמיד הייתה בחינה שהסרתם מרשותו של ה׳. אולם משתמעת מכך גם הנחמה שמעולם לא מרו בה׳ בכל לבם. גם כאשר היו ״ממרים״, היו ״עִם ה׳ ״, אך גם כאשר היו ״עִם ה׳ ״, היו ״ממרים״.
