הנחתום מעיד על עיסתו’ – התר עיסקא של הבנקים’
מכתב אחד הקוראים בעלון “תקציב המשפחה” של הרב אריה ליבוביץ גליון 51:
בסוף המאמר על ׳איש אמיד בפוטנציה׳ הובאו 10 תובנות שהגיע אליהם בעקבות הסיפור.
ניתן להוסיף תובנה נוספת, ברוח הדברים שהובאו באחת התגובות בשם הגראי”ל זצ”ל והגרח”ק שליט”א שבמשכנתא יש “חשש כבד מאד של ריבית”.
התובנה פשוטה: אין ללוות בריבית כלל, בכל מצב ולכל מטרה.ובאמת לא מובן איך מוזכרת כאן מפעם לפעם נטילת משכנתא, כאילו לא אסרה התורה ריבית, וכאילו לא אמרו עליה חז”ל שמעיד בעצמו “כפר פלוני בא׳ ישראל”.
ולמי שמייחס חשיבות לחותמת הבד”ץ על כשרות הבנקים, נזכיר כי הגר”י בלוי זצ”ל שחתום על כתב זה אסר על ילדיו לקחת משכנתא, ונהג לומר “מכירת החמץ הגרועה ביותר עדיפה על היתר העיסקא הטוב ביותר”.
כעין זה, כשדיברתי עם הגרא”י אולמן, החתום אף הוא על ההת”ע, ושאלתי אותו על אחד הפרטים בהת”ע הבנקאי המנוגד להלכה בשו”ע, ענה “הבעיה ידועה, הגר”י בלוי אמר שכשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שלא נשמע”.
הנחתום מעיד על עיסתו, שהתר עיסקא של הבנקים הוא “מוטב שיהיו שוגגים” ותו לא.