Search Results for: mussar

It may take a few days, however.

UPDATE: Here it is.

Dysphemism.

Here’s a short story about Rabbi Yisrael Salanter:

One of Mussar’s foundation stories tells of a Yom Kippur when Rav Yisrael Salanter realized that his community needed a Mussar Movement. Rav Yisrael was away from home and didn’t have a machzor, a Yom Kippur prayer book. At one point he lost his place and needed to peer over another person’s shoulder. He got shoved in response to his efforts. How dare you interrupt my concentration! At that point Rav Yisrael realized that he couldn’t keep Mussar to himself and had to share it with the world. Rav Yisrael realized that when people value their own prayer more than helping someone else—and think that’s what is going to get them forgiven on Yom Kippur—Judaism got derailed somewhere.

Not that I believe and trust the Mussar Institute‘s storytellers, but, arguendo, this opens Rabbi Salanter’s Mussar movement to attack. I wasn’t there, but the way the story is presented both vindicates the Machzor owner’s conduct and shows the Mussar movement to be entirely unrelated, if not opposed, to Judaism. Whether or not the story even occurred, it is certainly revealing of Rabbi Salanter’s supposed followers and their perspective that they would see this story as kosher.

Please explain.

Concentration in prayer is part of the obligation of prayer. The Machzor belongs to its owner. Or are we socialists?

Did Rabbi Salanter fully explain his situation? Did he obtain prior permission? Perhaps the owner was impatient for any number of reasons? Some people are more readily perturbed than others. Was this particular man the best choice to shoulder-surf? And certainly, there is no obligation upon the owner to allow himself be disturbed as far as the Jewish obligation of “lending” goes.

You wish to allow others to read along with you? Fine. Doing so is neither folkway nor obligation. This should not need saying, but different people have different attitudes and personalities, and there is nothing wrong with that. The Gemara Bava Basra 145b says:

רבי יוחנן אמר כל ימי עני רעים זה רחמן וטוב לב משתה תמיד זה אכזרי

It should be obvious neither the ‘cruel’ man nor the ‘merciful’ one are being judged here.

Besides, what about judging Jews favorably? I will judge Rabbi Salanter favorably as regards Shulchan Aruch O.C. chapter 100:

תפלות של מועדות ושל ר”ה, צריך להסדיר תפלתו קודם שיתפלל, כדי שתהא שגורה בפיו: (הגה – וי”א דוקא כשמתפללים על פה, אבל כשמתפללין מתוך הסידור, מותר, דהא רואה מה שמתפלל וכן נוהגין), (ב”י בשם הר”ר מנוח):

Emuna Ubitachon (Chazon ish) chapter 3:18 says this:

ומן החיוב להאריך בחיוב למוד ההלכה מפני מיעוט התלמידים בדורנו, והשרידים – מהנדחים לכל אפסים בים ההבלים של רוח עועים – מעטים וספורים המה, וממדת האהבה והחמלה לשקוד על השרידים היחידים האלה שלא ידח מהם נדח, אבל להקושיים הטבעיים לקנות דברי תורה ולהוספת כשלון מצד השוטנים, רבה העזובה בבית המדרש פנימה, הגורם להתרשל מעיון ההלכה הדק היטב, ולבלות הזמן ברעיונות ומחשבות בדויות לב, ולחדש חידושים אין בהם ממה שנאמר למשה מסיני, אף שהן שיחות של יראת שמים ותיקון המדות, או חקר חיצוני בהלכה, אבל אינן מספיקות את התכלית המבוקש מהאדם עלי חלד, כל שאינן מתלוים עם ידיעת התורה הדינית וכמו שנתבאר לעיל.

והנה אותן שמעמידים חכמתם על שיחות מוסריות, והגיונות חיצונות בהלכה, נכשלים להאמין כי זהו חובתו של אדם בעולמו, ובעיניהם כי כן התנהגו התנאים והאמוראים, וחלק ההלכה האמתי היה אצלם עראי, ובאמת קשה להוציא טעות מושרשת מאז ומעורה מרב הימים, ואמנם אין להתעלם שזה שקר מוחלט, ואין ספק שאם שמענו מבעלי השיחות שמשתבח לי’ בפלוני דגברא רבא הוא, הכונה בשיחות והגיונות מקסימות ומושכי לב, ואם כה היתה כונת רבא ב”ק מ’ א’ על ר”א ב”י, היה מן הראוי לר”נ לשאלו במדרש והגדה, וכשבא לפניו שאלו הלכות, למדנו שהתפעלות הנפש של גברא רבא היינו בלימוד ההלכה, והיה המנהג למנקט שוקא לצורבא מרבנן, וכשבאו לבחנו ב”ב כ”ב א’ שאלו אותו בהלכה, וכשמצאוהו שאינו משיב החליטוהו שאינו תלמיד חכם, וכשעמדו לפני פטירתו של ר”א הגדול, אדר”נ פכ”ה, היו שואלין לו בטהרות בטמאות במקואות, ועוד הפליג שם ר”א לפני מותו בעונש ההתרשלות מלימוד ההלכות.

סנהדרי גדולה שישבה בלשכת הגזית שזה מרכז התורה ע”פ התורה, והממרא על דבריהם במיתה, ועל פיהם יוצאין למלחמה, ועל פיהם מעמידים מלך, מה דרשו מהם, בקיאות בהלכה, בדיני איסור והיתר, בדיני ממונות, וביתר ההלכות, כמבואר בר”מ פ”ד מה’ סנהדרין ה”ח.

Mussar Talks and Brisker Chakiros are שיחות מוסריות and הגיונות חיצונות בהלכה respectively.

Mussarites claim theirs is a lofty path of slow but steady progress over a lifetime. The experience of any beginner, however, is very different. There is a small but noticeable change between one who has learned or reflected on no Mussar at all and one who has. Immediately thereafter, there is a “Diminishing Law of Returns“, even turning output negative. The immoral Mashgiach (moralist) is a true though common platitude.

As the Chazon Ish explains in his “Emunah Ubitachon”, human beings are not infinitely malleable. And there are no other “factors” at hand. Adding hours and energy to force human change is like pushing on a string (another useful metaphor from the sciences).