You don’t need to read ten thousand pages, go to Va’adim, get to know his students, or buy the many books…
Just read a few pages in Rabbi Nosson Kamenetsky’s privately-distributed “Anatomy of a Ban” (especially p. 226-244)!
Why do many Mussarniks discourage Yeshiva boys from getting married during the month of Ellul? Because it harms the yeshiva spirit they believe Ellul should represent (not this, either). In some places, they go so far as to forbid friends from attending the wedding.
The Chazon Ish famously disagreed, approvingly calling such timing “grabbing more mitzvos before Yom Hadin“.
There are multiple angles to explore here: Establishment\individuals, dis\regard for holiness and marrying early, un\faith in people, bare authoritarianism, Torah wisdom\”Mussar“. And (especially in yesteryear), I can see a problem of שמא יקדימנו אחר.
If you have something to share with our readers, send it right in!
He said Chassidus uprooted the Gemara’s question of “Mina lei?” (The Rebbe has Ruach Hakodesh…) And Mussar uprooted the Gemara’s question of “Mai ka mashma lan?”
End.
As for Mussar, I see nothing wrong with להזכירם את הידוע להם כבר ומפרסם אצלם פרסום גדול. Why not reframe “Yeridas Hadoros” as “Hashem trusts this generation with rectifying the most material grossness”?
But such “glass half full” tautologies should be presented as such, and not marketed dishonestly as “Deep Secrets”.
Quoting Rabbi Shimshon Pincus, Nefesh Chaya p. 233:
עליכם לדעת, ואני אומר זאת עם כל האחריות – באנו לעולם הזה כדי ליהנות! לעשות “כיף”, אבל – את ה”כיף” הנכון! כל אחת יכולה לקחת סידור וליהנות ממנו, לאהוב אותו! היא יכולה לדעת מה מעשיה בעולם הזה, לשם מה היא נמצאת כאן. לדעת שיש “פינטלע אמת”.
ה”פינטלע אמת” פירושה ליהנות מההנאות האמיתיות. לאהוב אמת, לאהוב את התורה והמצוות, לאהוב את השי”ת. כששוטפים כלים בבית – ליהנות מהעבודה, כי יודעים בזה מצות חסד ומצות כיבוד אם.
We have argued Breslov isn’t the same as Mussar, and even recognizes its dangers.
What about the following source (ספר ליקוטי הלכות (הל’ תחומין הלכה ה’ סי’ כ”ז)?
וזה בחינת מה שנחלקו רבותינו ז”ל, אי תלמוד גדול ממעשה אי מעשה גדול, ולא הכריעו, כי שניהם אמת. כי תלמוד גדול שמביא לידי מעשה, כי על ידי התורה שלומדים ממנה עצה וכו’ לקים התורה וכו’ אבל יש תורה שאין יוצא משם עצות רק שהוא תוכחת מוסר וכו’ ואף על פי שגם זה טוב מאד אבל מלמוד כזה בודאי מעשה גדול, כי עקר הלמוד הוא מוסר, שיקים התורה וכשהוא מקים התורה בעצמה בודאי טוב יותר, אבל הלמוד שהוא עצות הוא טוב יותר, כי בלי זה לא ידע כלל לקים. וגם כי למוד הזה נמשך מיחוד הפנימי והוא כולל כל העצות, כי בעסק התורה כלולים כל העצות, על כן בודאי הוא גבוה יותר. אבל הלמוד הנ”ל שהוא בחינת תוכחת מוסר שנמשך מיחוד החיצון בודאי מעשה גדול שנמשך מיחוד הפנימי, ואף על פי כן גם זה צריכין מאד, כי איך אפשר לעשות יחוד הפנימי בלי המשכת וכו’ שהוא בחינת יחוד החיצון וכו’, ועל כן שניהם כאחד טובים.
But there are two kinds of Mussar, as we said elsewhere. Encouragement to keep actual mitzvos is positive, sure.