Hyehudi.org

דברים כדרבנות, אך כרגיל, לדאבוננו, העיקר חסר מן הספר. האיש בעל יכולת ההבעה המרשימה ביותר שקיים בשיח הציבורי כיום, אינו מסוגל להביע רעיון חיובי, ועל כן הוא מדגיש תמיד מה לא יהיה – החמאס לא יהיה בעזה.

יפה, הבנו. החמאס לא יהיה. אך כידוע גם לכל נער חרדי שלא למד פיזיקה, כל חלל ריק מתמלא בחומר כלשהו ואינו נשאר בריקנותו. ואם החמאס לא יהיה בעזה – מישהו אחר ישלוט שם. מי זה יהיה? את אבו-מאזן נתניהו שולל, אבל מלבדו ישנן שלל אופציות של ערבים למיניהם, ‘פלשתינים מתונים’ – כלומר חכמים, שמעדיפים לחסל אותנו בדרכים מדיניות מאשר בשיטה המסורתית של בני מי שהתורה העידה עליו שהוא ‘פרא אדם’, כוחות בינלאומיים כאלו ואחרים – שבלבנון כבר גלינו שהם משתפי פעולה עם ארגוני הטרור נגד ישראל – ועוד שלל רעיונות.

ומדוע כל האפשרויות הללו עולות? משום שלישראל הרשמית אין חזון, וכל עוד אין חזון, לא יהיה נצחון, לא מוחלט ואפילו לא חלקי. יחסלו את החמאס ויצמח גוף אחר, יכו אותו ויצמח גוף שלישי. כל עוד להם יש חזון ולנו אין – ידם תהיה על העליונה, גם אם נביס אותם בשדה הקרב.

כל עוד ישראל אינה חושבת במונחים של כיבוש, הורשה והתישבות גם בעזה וגם בלבנון, הדשדוש ימשיך. כל עוד בכל בית בעזה יש תמונה של כיפת הסלע, בעוד שאצלנו מדברים רק על עסקת חטופים, החזרת התושבים בצפון וסיום המלחמה – אין לנו כל סיכוי לנצח. נצחון מוחלט מתחיל בראש, וכל עוד הראש שבוי בקונספציה הציונית החילונית של מקלט בטוח ולא בתפיסה של מלכות ה’ – נשאר במעגל בלתי-פוסק של מלחמה שאין לה קץ ותכלית.

בשביל לעבור לתודעת נצחון – צריך חזון. ובשביל חזון – צריך אמונה – אמונה אמיתית בבורא עולם, ואמונה שאכן הוא חפץ בנו ולא זנח אותנו, חלילה. זה נכון ואינו מובן מאליו ביחס לנתניהו, ולבושתנו – זה נכון ואינו מובן מאליו גם ביחס אלינו יראי ה’. כל עוד לא נאמין באמת ביעוד שלנו כעם ה’ להקים את מלכותו בכל מרחבי ארצו – נמשיך ללהג על חיסול החמאס, אך אופק חיובי לא נזכה לראות. הגיע הזמן לסוויץ’ בחשיבה.