Avraham Rivkas Teaches Talmudese

Leima versus Neima Part One

Huh? Aren’t they perfect synonyms?

In fact, there is an important, but somewhat unknown, difference between these lookalike terms in Gemara usage. I hope, G-d willing, to explain matters.

Leima indicates an a priori option to be rejected, while Neima is customarily used for a lasting idea. See Tosafos quoted below. It’s simple to remember: Leima is ‘lame’.

The reason for the distinction is straightforward. ‘Neima’ (not to be confused with ‘Nima‘, meaning hair) translates literally as “We will say”, as opposed to ‘Leima’ or ‘Say (command)’.

This division is only true when the L/N terms are used as introductions to entirely new answers. When the Gemara is simply matching sages’ opinions (whether Amora’im to those of Tanna’im or Tanna’im to those of other Tanna’im), the above division is meaningless. Exemples: “Leima/Neima beplugta dehanei tana’i ka miflegi”; “Leima/Neima keploni”; “Leima/Neima ketana’ei”. I don’t know why this is.

I am also having some trouble with understanding “Im ken leima kra…” (For instance Berachos 2b; if switching the language in the verse is indeed optional, where’s the proof?); “Leima/Neima kasavar…”

Q.O.D.

Leima –

Eruvin 45b, end (attempted refutation of Rabbi Eliezer) –

אמר מר ביום טוב הרי הן כרגלי כל אדם ואמאי ליקני שביתה באוקיינוס לימא דלא כרבי אליעזר דאי כרבי אליעזר הא אמר כל העולם כולו ממי אוקיינוס הוא שותה

אמר רבי יצחק הכא בעבים שנתקשרו מערב יום טוב עסקינן

Niddah 28b –

… לימא מסייע ליה טומטום ואנדרוגינוס שראו לובן או אודם אין חייבין על ביאת מקדש ואין שורפין עליהם את התרומה ראו לובן ואודם כאחת אין חייבין על ביאת מקדש אבל שורפין עליהם את התרומה מאי טעמא לאו משום שנאמר מזכר ועד נקבה תשלחו זכר ודאי נקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס

אמר עולא לא הא מני ר’ אליעזר היא דתנן רבי אליעזר אומר…

This last one seems a powerful example, Baba Kama 62b (new chapter) –

ואילו מדת תשלומי כפל נוהגת בין בגנב בין בטוען טענת גנב ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת אלא בגנב בלבד לא קתני מסייע ליה לרבי חייא בר אבא דא”ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה איכא דאמרי לימא מסייע ליה לרבי חייא בר אבא דא”ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה מי קתני אין בין מרובה קתני תנא ושייר

The only passable explanation for contrast between the two versions (“Leshonos”) is the deal on Leima.

Tosafos’ answer, too, would have zero proof from the Gemara without it –

(מרובה קתני תנא ושייר,) לשון ראשון דמייתי סייעתא לא בעי למימר דשייר דסבר ההוא לישנא דכיון דקתני מרובה אין לומר שייר כמו באין בין וכן משמע הלשון דקאמר ללישנא בתרא מי קתני אין בין מרובה קתני משמע שתחילה היה סבור דמרובה הוי כמו אין בין וא”ת ומאי שייר דהאי שייר וי”ל דשייר טענת גנב באבידה דדריש לקמן רבי יוחנן דמשלם כפל ואי טעין טענת גנב בפקדון לא משלם ארבעה וחמשה בטבח ומכר הכי נמי טוען טענת גנב באבידה ועוד שמשייר שותף שגנב מחבירו ושותפין שגנבו לא משלם ארבעה וחמשה כדאמר לקמן בפירקין (ד’ עח:) ועוד יש מפרשים דאין לחוש הכא אם אינו משייר כי אם דבר אחד כיון דלא נחת למניינא אלא דגלי לן שיש ריבוי בכפל מארבעה וחמשה

Here Leima is not neutral but an active Fifth Column!

To be continued…