ב ישראל B. Yisrael

More questions about yesterday’s article:

ציטוט מתוך ספר מועדים וזמנים ח”ד סי’ שמ”ח הערה ב’ (שנדפס קודם שנעשה קנאי):

מאז קוננתי חלפה שנה,

ושוב את עצמי אני מוצא,

יושב על הארץ עם ספר הקינה,

ולא בדיוק יודע מה אני רוצה.

הרגשה מעורפלת אצלי מתעוררת,

של אבילות ישנה וייאוש גם יחד,

כבר כל כך שנים שבארץ אחרת,

מושלך ונעזב אותו גוי אחד.

בישבי כך במחשבותי שקוע,

החלטתי שזהו זה,

היום אבקע את הרקיע,

עד שאתבשר במחזה.

מתי יגיע קץ הפלאות,

מתי יבא המשיח,

מתי האל יראנו נוראות,

והנשר אל ארצי יפריח.

עגתי עוגה כחוני המעגל,

ועל ראשי אפר מקלה,

ואמרתי מפה לא אזוז רגל,

עד שהמבשר אלי נגלה.

בכיתי ובכיתי ללא הרף,

עד כבכל הסיפורים,

חטפני תרדמה כדוב בחורף,

והנה כבבין הבתרים.

עלי נופלת חשיכה גדולה,

ואני מבין שזה מורה,

על היותינו בארצות הגולה,

נידחים כשה פזורה.

והנה, הנה בקצה האופק,

נקודת אור כשחר עולה,

זהו זה בלתי שום ספק,

הנה כבודו עלי נגלה.

הנקודה לאט לאט נהפכת,

לאור בהיר בשחקים,

ואלי היא מתקרבת והולכת,

ובפיה דברים מתוקים.

את אזני אני מטה לשמוע,

ממנה כל מילה ומילה,

אה, לכולם אוכל להודיע,

מתי כבר תהיה הגאולה.

והנה אני שומע אותה אומרת,

וקוראת במתיקות הטעמים,

דברי זאת התורה המוכרת,

לנו זה שנים וימים.

מאז עמדו בני ישראל,

על המים טרם נבקעו,

‘מה תצעק אלי דבר אל,

בני ישראל ויסעו’!

ואיקץ והנה חלום…

מכתב התרמה מארגון קדושת ציון, הכולל מכתב מיהודי שהתעורר לדרוש את ציון ע”י קריאת הבטאון:

Download (PDF, 925KB)