Why Are Jewish Soldiers Listening to their Commanders?!

Video Evidence of the Lies and Betrayal

After viewing the information in this email, I need you to share it as widely as possible, especially with the brave Jewish soldiers whose lives are being endangered for all the wrong reasons, while the Jewish communities across Israel are left almost entirely defenseless.  Every single one of them needs to know this immediately.
According to the official story from the Israeli military and Erev Rav establishment, parroted by all the media in the world, the Hamas executioners infiltrated from Gaza at approximately 7:40 AM.  Just one of countless regurgitations of this lie is in The Washington Post, here.
Newly discovered security footage from Kibbutz Be’eri, where over 100 Jews were slaughtered, shows the savages invading the kibbutz and beginning the murderous rampage at 5:55 AM — after they had managed to cross the border, “take out” the bases (which we are supposed to believe were defended), and traveled several kilometers.
See the video here (credit to Sacha Roytman, who originally posted it here).
This is supported by a report from a local resident that has been widely shared, who said that the infiltration actually began at 4 AM. See the full report here.
Another video gleefully shared by the Arab savages shows them taking their sweet time hunting Jews, slaughtering them, burning down homes, and rounding up hostages. Watch it here.
This is not how people look when they know a military response is likely to come at any moment.  It’s how they look when they know how much time they have to engage in their sport without anyone interfering with them.
They were wide open targets as they traveled several kilometers back and forth on open land near the border.  A single helicopter with a machine gun could have mowed them down.  But the Hamas executioners knew there would be no helicopter or any other response from Israel’s military at any point during the EIGHT HOUR KILLING SPREE.  They knew exactly how much time they had to complete their operation and go out the same way they came in.
They knew this because they were told how much time they would have.  They knew it because it was planned and agreed upon on both sides of the border.  There was collaboration at the highest levels. That is the only plausible explanation. It is indisputable.
We currently have hundreds of thousands of Jewish soldiers at Israel’s southern and northern borders, under orders to idle there without even proper food and clothing (private citizens, who already pay upwards of 70% in taxes, are raising money to bring them basic supplies), while the Erev Rav puppet leaders make blustery statements.
While this is happening, the home communities of these reservists — their wives, children, and elderly parents — are left naked and exposed, as the Yishmaelites across the country are sharpening their swords.
The numerous traitors who collaborated with Hamas to slaughter and terrorize our people, lied about everything, and concocted an absurdly porous cover story, are the same people giving orders to our soldiers.  Perhaps continuing to listen to them is not the best idea.
Perhaps instead of idling and suffering by the border, awaiting orders to enter a death trap, they should return home and protect their families and neighbors.
Perhaps the people giving the orders should be apprehended and interrogated — all in an entirely legal and non-violent manner, of course, by the hundreds of thousands of brave soldiers conveniently assembled by these same people.
Is this not their moral right?  Is this not their moral duty?
The question is not which people in power committed high treason and a host of other crimes against our people.  The question is which of them truly had no knowledge of any of this, no role to play, no complicity, no Jewish blood on their hands.
Before we follow any further instructions from anyone in power or in the media they control, or allow them to distract and mislead us any further, it would be appropriate to find out.
Whoever refuses to accept that this was a betrayal at the highest levels, and that we should continue to do what we are told, might as well walk into the gas chambers as the previous batch of corpses is being shoveled out, convinced there’s a hot shower waiting for him.
This is the truth.  Deal with it.
*   *   *
Yesterday Frontline News released an emergency warning that the Arabs in Shomron were evacuating their women and children in preparation of an attack on nearby Jewish communities, who were left without significant military protection.  Thank God, this report went viral all over the world, and the Erev Rav establishment was forced to send reinforcements, as this “surprise massacre” would no longer be a surprise.
The official propaganda in Hebrew from the Erev Rav establishment is here.  They didn’t move in troops to protect the Jews.  They did it to protect themselves.
Our efforts make a difference.  Don’t stop.

__________________________

chananyaweissman.com/

rumble.com/c/c-782463

Download Tovim Ha-Shenayim as a PDF for free!

If you received this from someone else and want to receive future articles directly, please send a request to endthemadness@gmail.com.

An Open Letter to the Rabbis of Baltimore and the Five Towns

An Open Letter to the Rabbis of Baltimore and the Five Towns

As the prohibition of chanufa is most severe, I begin this letter without honorary salutation so as not to display feelings of affinity or respect for you that I do not harbor.

The promotional video that you appeared in about a year ago in which you urged people to “get vaccinated” with the Covid shots was never befitting Rabbonim. Even leaving aside for the moment the veracity of the message or lack thereof, this is hardly the manner in which Rabbonim should deliver halachic opinions. Never in a million years would Rabbi Moshe Feinstein, Rabbi Shlomo Zalman Auerbach, and the Chafetz Chaim, to name just a few gedolim and poskim of modern times, have agreed to perform in such a video (and a performance is what it was).

Indeed, delivering trite, scripted messages via a professionally produced and edited video, and passing this off as a serious rabbinic ruling that the public is meant to unquestioningly follow, is simply unprecedented. It makes a mockery of the halachic process – which must be unfailingly honest, thorough, transparent, and subject to the rigorous scrutiny of scholar and layman alike – and reduces it to mere sound bites.

Everything, literally everything, depends on the integrity of the halachic process. The Jewish people have been sustained by this process for three thousand years, and you demolished it in three minutes. That was the most significant accomplishment of your commercial advertisement for Covid shots, in which you served as celebrity endorsers. Were your scripted message for people to take the shots the correct halachic conclusion, the process by which you arrived at and delivered this message could not have been more inappropriate and damaging to the mantle of Torah that you wear.

Not surprisingly, however, your scripted message was not correct. It isn’t now, and it wasn’t then. The carnage caused by these accursed shots, produced and forced upon us by accursed people, can no longer be denied or explained away. The meteoric rise in heart attacks, strokes, cancers, fertility problems, sudden “unexplained” deaths, and numerous other severe health problems that directly correlate to the shots can no longer be brushed aside as mere coincidence, except by the most cynical and corrupt.

Our ancestors stood and watched as the sea split before them, and recognized it as God’s miraculous intervention. There were those who witnessed the same event and scoffed at the lack of scientific evidence. Perhaps the winds blew in just the right way, or perhaps the sea naturally split on extremely rare occasions, and the Jewish people happened to be in the right place at the right time. There are always those who refuse to accept the stark reality staring them in the face. Likewise, there are those who still insist that the shots are “safe and effective”, contrary both to mountains of studies and, no less significant, the reality staring us in the face.

You demanded that people take these shots. You leveraged your authority as rabbis and community leaders, the trust every decent Jew yearns to have in our shepherds, to deliver this “halachic ruling” with no actual substance. By participating in this pharmaceutical advertisement, this charade, you called upon Jews who live by the Torah and fear heaven to take the shots based on their respect for you alone.

That is not how the Torah works. That is certainly not how decisions affecting the physical and spiritual health of the entire Jewish people are to be made.

Surely you knew this, which is why none of you followed up your commercial appearance with a proper halachic teshuva that could be studied, analyzed, and critiqued as per Torah norms. You had every opportunity to do so – and every obligation to do so – yet not one of you has substantiated his scripted message with a proper ruling as befits your station. This is a disgrace to the Torah, to the rabbinic institution, and to the entire Jewish people. There is no excuse, and there can be no excuse.

Furthermore, it was obvious that the videos were sponsored, at least in part, by the government, which would have been reason enough for you to decline to participate. A rabbi must leave no room for suspicion that his halachic rulings are influenced by money, politics, or other outside interference. A rabbi should certainly not collaborate with the government in developing and disseminating his halachic rulings.

But it gets worse. To no surprise, recent investigative work has discovered that funding for this propaganda campaign derived from the Open Society Foundations – none other than George Soros. I should not need to elaborate on the significance of this. You might as well work for Amalek.

The Rambam in Hilchos Teshuva 3:6 lists twenty-four types of people who “have no share in the world to come, but are cut off, lost, and judged for their great wickedness and sins forever and ever.”

One of these is מחטיאי הרבים, those who cause the public to sin. As the Rambam writes in 3:10, it makes no difference whether one causes the public to transgress a great sin, such as idolatry, or even a lighter matter, such as canceling a positive commandment. This includes misleading the people until they sin or forcing them to sin.

You have caused the public to violate numerous sins, as I outlined in my article Wholesale Sinners, and you caused them to cancel countless positive commandments by supporting the closures of shuls, yeshivos, and cancellation of normative Jewish life at the unscientific whims of heretical “health officials”.

Another type the Rambam lists is mosrim, those who hand over their fellow Jews to goyim to be harmed or killed, or their money to goyim or criminals (3:12). You have done precisely that, under the false pretense of protecting their lives.

You might want to review what the Rambam writes about mosrim in Chovel Umazik 8:9-11 and Eidus 11:10, the Rivash Siman 79, and the Margaliyos Hayam on Sanhedrin 46A:6-7, to name just a few sources. I am not a posek, nor am I advocating violence or for anyone to take the law into their own hands, but these sources should make your hair stand on edge. There is a Judge and there is Justice.

Another type the Rambam lists is מטילי אימה על הציבור שלא לשם שמים, those who inflict fear upon the public not for the sake of heaven (3:13). “Unvaccinated people died. Died!” You did nothing but terrorize people into taking shots and viewing all social interaction as a lethal danger. You did not do this for the sake of heaven. You did it for your own benefit and to suit the agenda of those at war with Hashem.

None of this is a stretch. You represent three types of people who lose their share in the world to come, and get punished forever.

The Rambam concludes this frightening chapter with a hopeful message. Even the worst of sinners have the opportunity to do teshuva, in which case they reclaim a share in the world to come. Furthermore, the community accepts repentant sinners – even those who committed grave sins – back into the fold.

It is impossible for you to fully rectify the harm that you have caused. Those who lost their lives due to the shots cannot be brought back to life; those who suffered serious harm will not be cured by your repentance; those who suffered economic devastation, estrangement from family, friends, and community might not recover what they lost.

However, it is still incumbent upon you to repent for your actions and rectify the damage to the best of your ability. Yehoshua bin Nun implored Achan to repent before his execution, even though he would still be put to death. Achan’s repentance brought honor to the Jewish people and salvaged his own soul in the next world. This is the same opportunity and responsibility that is before you.

I recommend the following plan of action for your teshuva process. This is the minimum that would be acceptable; the more you add to this, the better.

1) Issue a video-recorded confession of your sins and distribute it via the same public channels as your original video.

2) Express sincere remorse and ask the entire tzibur for forgiveness.

3) If you know individuals who were harmed by your “ruling”, do teshuva to them personally, in accordance with the halacha.

4) Publicly disclose everything you know about the propaganda campaign targeting your community, the individuals and entities involved, their tactics – everything. As the people near the top of this chain are extremely sinister, you may well be endangering your life by betraying them. Nevertheless, this is a step you must take to rectify the damage you caused. If you pay with your life because of this, your death will be an atonement.

5) Publicly disclose any compensation you received directly or indirectly through your institutions for collaborating with this campaign. Dedicate this sum toward rectifying the damage you caused, such as by spreading the truth and assisting victims of the shots.

6) Step down from any positions of leadership in the community, and, if you are accepted back into the fold, refrain from retaking such positions in the future.

I sincerely hope that you will follow in the positive example of Achan and mend your ways while you still have the chance. As much damage as you caused, true repentance will bring tremendous healing to the community and deliver a serious blow to our enemies. It will also salvage your share in the world to come and spare you punishment that is beyond anything we can imagine.

Is that not worth the shame and material dangers of coming clean?

We have lost a great deal, but there is still so much that can be saved. Be brave now and do the right thing.

Sincerely,

Chananya Weissman

Baltimore rabbis who performed in the video:

Zvi Teichman

Shmuel Kaplan

Zvi Weiss

Dovid Heber

Elchonon Lisbon

Jonathan Seidemann

Ori Moshe Millrod

Menachem Goldberger

Nesanel Kostelitz

Mordechai Shuchatowitz

Yaakov Hopfer (He appeared in a separate government-affiliated video here, in which he conveniently failed to acknowledge the reality that people don’t want to take vaccines because of the serious potential dangers involved. All he could surmise was motzi shem rah that they are selfish or gamblers who enjoy living on the edge, at the expense of others.)

Five Towns Rabbis who performed in the video:

Eytan Feiner

Yaakov Feitman

Uri Orlian

Yaakov Bender

Yaakov Trump

Yitzchok Dovid Frankel

Zvi Ralbag

Shalom Axelrod

Ephraim Polakoff

Elie Weinstock

Aaron Glatt (He must also answer for his role in the death of Deborah Bucko, as referenced here and here.)

 

__________________________

chananyaweissman.com/

rumble.com/c/c-782463

Download Tovim Ha-Shenayim as a PDF for free!

If you received this from someone else and want to receive future articles directly, please send a request to endthemadness@gmail.com.

EXPOSING Anshei Sedom Retreads (No, Not Literally)

Eshel Preys on Orthodox Jews but Won’t Answer Questions

As the war on God and humanity approaches a climax, Amalek is making a full-court press to legitimize and spread all types of deviant behaviors. Amalek will be utterly destroyed in the end – this was prophesied already by Bil’am – but until that glorious day arrives we must prevent Amalek from taking our people down with them.

I don’t know if the people behind Eshel are truly Jewish or Jewish in name only, but they are doing Amalek’s unholy work.

Their mission page features the following statement: “We envision a world where LGBTQ+ people and their families are full participants in the Orthodox community of their choice.”

To someone with a big heart and a primitive mind, this will come across as innocuous, even virtuous. After all, it’s easy to feel sorry for people who are left out. Portraying such people as righteous underdogs, victims of cruelty and injustice, is a highly effective strategy. We see this tactic time and time again to seize the narrative and shut down serious discussion, let alone criticism of the perceived victims, because it works.

But if we stop a moment and actually consider the implications of Eshel’s “vision”, it’s not so innocuous.

What would it mean for LGBTQ+ people to be “full participants in the Orthodox community of their choice”? It would mean your son’s Rebbe or Rosh Yeshiva might be homosexual and proud of it. Don’t think your Yeshiva would never hire someone like that. Hiring practices that discriminate against people based on such criteria would be illegal and could get the Yeshiva shut down.

That would be fine with them, too. They might even prefer that to actually being hired.

It would mean your daughter’s seminary teacher might be a man who claims to be a woman and uses the same bathroom as your daughter. It would mean this same man would sit in the women’s section of the Orthodox synagogue of his choice, and you would be powerless to utter a peep of protest. Doing so might even land you in prison.

When we unpack the positive sounding, emotionally manipulative buzzwords and translate it to plain English, this is Eshel’s vision. Not today, and not tomorrow – they’ve been playing the long game for decades – but they are almost there, and they mean business.

Eshel was founded in 2010 by Miryam Kabakov and Steve Greenberg. Greenberg’s claim to fame is being ordained as a rabbi by RIETS and subsequently disclosing that he is homosexual. According to everyone who isn’t an Orthodox Jew, this means one can be an Orthodox rabbi and also gay, which is very convenient for falsifying the Torah and confusing people. Greenberg has made quite a career out of this – the secular world will shower such Jews with endless accolades and grants – and he generously co-founded Eshel to spread this bounty with more people who grew up in Orthodox Jewish environments.

Kabakov was not ordained as a rabbi – it is unclear why not – but this did not prevent her from marrying her wife and receiving an award for editing an abomination-promoting book called “Keep Your Wives Away From Them: Orthodox Women, Unorthodox Desires”. In a 2010 softball interview in the Forward, Kabakov referred to herself as “post-modern Orthodox” and noted that she attends a Conservative synagogue.

She also works with Footsteps, an organization that supports Jews in abandoning Orthodox Judaism. One of their great success stories is Abby Stein, “a formerly Ultra-Orthodox rabbi” who later “came out as transgender women”. Talk about self-actualization!

Of course, it’s not enough for people like Abby Stein to be assisted with cutting ties with the Orthodox world. That’s why Kabakov co-founded Eshel, to make sure people like Stein can remain entrenched in the Orthodox world – in the Orthodox community of their choice! – and be treated no differently than anyone else. The goal of Eshel is to convince disturbed individuals, their families, and their communities that being a transvestite and a homosexual is totally fine by the Torah. It’s not even something worth noticing, except to declare how wonderful it is.

If Eshel’s vision is realized, people like Abby Stein would teach children in Boro Park and Lakewood – and you’d better pretend to be fine with that.

Kabakov was quoted in the JTA article about the West Orange Bake Shop, which canceled an order for perversity-themed pastries. The article noted that Eshel “announced an “ally training” in West Orange… in response to the incident”.

On July 13 I emailed Eshel a media inquiry, requesting to interview Miriam Kabakov or a different representative from the organization regarding the incident with the bakery and related matters.

Just two hours later I received a response from Kabakov (who identifies in the signature line of her email as “she/her”). She – just to be clear, she! – wanted to know my questions and what publication I was working with. I replied that I am independent, but I write for a wide audience that includes Orthodox, secular, and non-Jewish readers, and my articles have been published in a wide range of publications. I then asked her eight questions, which follow. Although these are not the usual softball questions Kabakov is likely used to in interviews, they are most reasonable and on point.

I did not hear back.

The next day I sent Kabakov a follow-up email noting that the incident with the bakery was a timely matter and asking her to let me know if she would be responding to my questions.

I did not hear back. Kabakov’s hunger for media attention had completely disappeared. She must have realized I wasn’t writing an infomercial for Eshel, in which case she had nothing to say. I can’t say this surprised me – these people confine themselves to “safe spaces” and scripted interviews – but it’s remarkable to witness it up close.

On July 17, four days after Kabakov’s near-immediate initial response had turned to radio silence, I wrote to her as follows: “If I don’t hear back from you today I will assume you are declining to respond to the questions and will note that in the article. Thank you.”

Kabakov responded almost immediately. Techiyas Hameisim! A miracle!

Unfortunately, she declared that her reply was off the record, though you’re not missing much. She did not respond to my questions, save a single puffy quote that she permitted me to use. I will share that later. First, the questions:

1. In response to the baker’s decision not to fulfill the order for Pride-themed goods, Eshel announced “ally training” in West Orange. What does this entail in practical terms, and what is the end goal of this training?

There is nothing objectionable about this question. If the people at Eshel were acting in good faith, not working to subvert the Orthodox world, Kabakov should have been proud to elaborate. She would have explained how she is training people inside the Orthodox Jewish world to respond to business owners and others who are unwilling to fully acquiesce with the LGBT demand of the day, and to otherwise push their agenda forward. This would have been a great opportunity for her to share some of this training with a wider audience. Why not be transparent?

But since this is all about subverting the community, the last thing they want is for you and me to see what’s going on behind the facade. Only allies can be privy to their training.

There is a militaristic connotation even to the term “ally training”. Allies are people you seek in times of war, and training is for foot soldiers. Kabakov can’t state explicitly that she is at war with Orthodox Jewry, seeking to foment an insurrection from within. So she simply ignored the question.

2. There have been calls for a boycott of this bakery. Does Eshel support this measure?

There are two ways Kabakov could have responded to this question: yes or no. Neither answer would have suited her agenda.

If she said yes, many potential “allies” in the community would be horrified. It’s one thing to support sweet and cuddly LGBT people and assure them that their behavior is totally fine by Hashem, but it’s another thing to shut down a local kosher bakery and destroy people’s livelihood because they wouldn’t fill a religiously objectionable order. Allies of Eshel would love to see a torch-bearing mob destroy the bakery, but Kabakov can’t come out and say it. Not yet, anyway.

If she said no, on the other hand, many of Eshel’s allies would turn against her. How dare she cower before the primitive religious tyrants who wouldn’t fill the order? How dare she be gracious and understanding toward an Orthodox Jew who won’t do anything and everything they demand of him?

Although this question is most reasonable, there is no way Kabakov could answer it, and therefore no ally in the media would ask it.

3. What is Eshel’s position on the recent Supreme Court decision that upholds the right of the baker to turn down orders such as these? In a better world, would the business and the owner be subject to legal action and severe penalties? In essence, to what extent should businesses be forced to fulfill orders that conflict with their personal/religious convictions?

Ditto the above. This was an excellent opportunity for a sincere person to offer a thoughtful response, regardless of whether she felt the bakery should be shut down, legally protected, or anything in between. But no answer would have served her agenda to infiltrate and subvert the Orthodox Jewish world, so I am not surprised she declined to offer one.

4. What would be Eshel’s position if a baker canceled an order for a cake with swastikas because he finds them personally and religiously offensive? Where can we reasonably draw the line? Or can we draw a line anywhere?

I definitely upped the ante with this question, but it’s entirely reasonable. A sincere person might have answered in one of the following ways:

a) Argue that a religiously offensive order is totally different from a Nazi-themed order, thus the baker could reject the latter, but must fill the former. It wouldn’t be a strong argument, but I would be able to convince many people otherwise if I wanted to.

b) Argue that there is no substantial difference, or it’s too slippery a slope to try to determine where to draw the line, and thus the baker should swallow his disgust, fill both orders, and count his money at the end of the day. After all, if he wants people to tolerate him as an Orthodox Jew, he has to cater to Nazis and Satanists. God bless America.

Obviously Kabakov declined to answer this question.

5. If an LGBTQ+ business owner received an order for a product that is anti-LGBT (such as verses from the Torah or rabbinic teachings to that effect, or, to provide an extreme example, depicting a stoning), what would be Eshel’s position in such a scenario?

This question is a checkmate for any abomination agitator, assuming you can find one capable of anything more than screaming obscenities or scurrying away when confronted with an uncomfortable question.

Miryam Kabakov runs an organization and needs to appear respectable, so she opted for the latter.

6. Eshel is actively assisting LGBTQ+ individuals with a dating service, advertising this as “Find Your Bashert”. The traditional Orthodox position on bashert is that 40 days before someone is born, a voice from heaven proclaims that “the daughter of so-and-so is intended for the son of so-and-so”. In your opinion, has the voice from heaven changed? Was this teaching never intended to be gender specific, although it seems to have always been understood that way?

If someone is going to misappropriate a traditional Jewish concept, while posing as an organization that supports Orthodox Jews, they should have an answer for this question off the top of their head. But I’m willing to bet I’m the first person who ever posed it to Eshel.

It’s also remarkable the way people who reject the Talmud and Talmudic rabbis as the authoritative source of authentic Judaism and Torah law regularly poach material from this very source to prop up their illegitimate inventions.

This leads to the final two questions.

7. You previously described yourself as “post-modern Orthodox” who attends a Conservative synagogue. As a co-founder of Eshel, how does this reconcile with Eshel describing itself as an Orthodox organization? How does the organization overcome this seeming contradiction?

Indeed, what business does a non-Orthodox (by this point probably even post-Conservative) lesbian have creating programs within Orthodox communities and basically telling us how things should be done? As an Orthodox rabbi, what business would I have marching into a Conservative or Reform community and telling them how to run their show?

It’s an entirely reasonable question, but it would topple the boat, and hence Kabakov declined to answer it.

8. This final question really cuts to the core of everything. Why is it so important for people who identify as LGBTQ+ to also identify and be fully accepted as Orthodox Jews? Being that so many people interpret the Torah in a myriad of ways, why is it so important to insinuate oneself into congregations and communities which have adopted a more fundamentalist approach, and not just “do your own thing”, even if it isn’t called Orthodox? Why do so many young people despair to the point of suicide if they are not fully accepted as both LGBTQ+ and strictly Orthodox? Why not just be LGBTQ+ and Conservative, Reform, or something else entirely?

I mentioned that Kabakov gave me one quote I can use, and it seems to apply here: “Many frum Jews who are LGBTQ do not “insinuate” themselves into Orthodox shuls, but rather they are born into them and grow up to discover they can no longer be part of them, and thus lose their spiritual homes.”

She cleverly avoided the crux of the matter, instead cherry-picking a single word – an entirely expendable word – to springboard into an emotional appeal. That is the only card they can ever play, the “we have to empathize with the wonderful, suffering LGBTQ folks and do everything possible to accommodate them, otherwise you’re a terrible person” card.

Unfortunately for Kabakov, emotionally manipulative deflections such as these are losing power with each passing day, and get nowhere with me. In my final reply to Kabakov, I wrote as follows:

“As you founded and represent an organization, I asked highly relevant and pointed questions about the activities and policies of your organization, which I assume you would be prepared and willing to answer even if the one asking these questions was not already on your side… I think it behooves you as the founder of an organization to respond to such questions, which are entirely reasonable and logical. Avoiding these questions is not a good look – but it’s your choice. Please let me know either way.”

That was the end of the correspondence.

Although Eshel was founded in 2010, they started getting serious money in 2019, with over $350,000 in contributions and grants. $271,000 of that was spent on salaries, other compensation, and employee benefits, with Miryam Kabakov and Steven Greenberg netting a combined $175,000 in salary alone. In 2020 the contributions and grants for Eshel reached nearly half a million dollars. See the tax returns here and here.

You can make a lot of money being gay, especially if you promote the notion that you can be actively homosexual, dress like the opposite gender, and be an Orthodox Jew, too. Many organizations, foundations, and wealthy individuals who are very distant from Orthodox Judaism will throw money at you, the secular establishment will gush over your books, and the secular media will shower you with positive attention and well-placed quotes. All because you care so very much about the feelings of Orthodox Jews who are struggling, which is of course everyone’s number one concern.

Conversely, if someone used to struggle with same-sex attraction or was disturbed about his gender, yet he withdrew from the LGBT “community”, overcame his demons, and successfully married and raised a family, no foundation, organization, or wealthy individuals will throw money at him to share his story and encourage others to follow his “footsteps” into the light. The establishment will not give his book an award or any positive attention, nor will he be the media’s go-to expert for quotes.

If such people start an organization to encourage Orthodox Jews who are victims of abuse or otherwise severely disturbed that there is real hope, not only will they not receive half a million dollars in funding, they will be persecuted until they are shut down.

Interesting, no?

Amalek and their collaborators have snared enough of our precious souls.

Eshel and their ilk have no business running programs in our communities.

Keep them away from our children.

__________________________

chananyaweissman.com/

rumble.com/c/c-782463

Download Tovim Ha-Shenayim as a PDF for free!

If you received this from someone else and want to receive future articles directly, please send a request to endthemadness@gmail.com.

Corona Vaccine Skeptics: Right From the Start

Response to Rabbi Steinberg

Someone who refuses to take a drug for any reason, especially under such a cloud of darkness, is not a criminal. He is responsible. Opinion

הפרד ומשול: חרדים ודתיים במדינת היהודים

This article was translated into Hebrew thanks to someone’s generous support.  The original in English is here.

כיצד מתיחסים למדינת ישראל תחת שלטון הערב-רב

רב חנניה ווייסמאן

בקרב ציבור שומרי התורה בישראל ישנם שני בתי-מדרש עיקריים בכל הנוגע ליחס כלפי מדינת ישראל של ימינו – מדינה אשר מיום שנוצרה, היא באופן מוצהר אינה כפופה לתורה. קשה למצוא שתי עמדות קוטביות זו לזו יותר מהעמדות של שני בתי המדרש הללו. עובדה זו יצרה קרע טרגי נוסף בקרב עולם התורה, וכידוע – המחלוקת ופירוד הלבבות הוא הגורם המרכזי לסבל של עמנו מימי קדם ועד ימינו אנו.

במאמר זה ננסה, בעזר ה’, למצוא פתרון לבעיה הזאת.

אחד מבתי המדרש הללו שייך לציבור המכנה את עצמו ‘דתי לאומי’ (דייקתי לכתוב ‘מכנה את עצמו’, משום שמאז ומתמיד התנגדתי לשימוש בתויות כאלו ואחרות, אשר באמצעותן יוצרים פרוד בחברה, מגדירים אנשים בצורה גרועה ולא מדויקת ומעודדים צורת חשיבה של עדר). מחנה זה רואה במדינת ישראל החילונית את ‘ראשית צמיחת גאולתנו’ ותומך במדינה מתוך להט דתי. למוסדות המדינה ולטקסיה הם מייחסים קדושה, כאשר צה”ל נחשב לקודש הקודשים.

מובן, כי עובדת היותו של יחס ההערצה הזה חד-צדדי, יוצרת קשיים גדולים עבור הציבור הדתי-לאומי. השכבה השלטת במדינה מקרב הערב-רב כבר מזמן השחירה את פניהם של המתישבים היהודים (‘המתנחלים’) כקנאים דתיים, טרוריסטים, מחרחרי מלחמה וסכנה לחברה (כלומר, אנשים רעים כמעט כמו אלו שלא התחסנו במנות הרעל). ראשית צמיחת הגאולה הציונית כבר הרסה את בתיהם, החריבה את ישוביהם והעמידה את כל הכח שברשות המדינה כנגד כל מי שעמד בדרכה. צה”ל הקדוש שימש בתפקיד מרכזי וחיוני בפעולות הללו, כאשר החריב יותר ישובים יהודיים ממה שהחריבו כל צבאות ערב ביחד בכל המלחמות שנערכו מאז תש”ח.

על-אף כל זאת, הרגע המאושר בחייו של יהודי דתי-לאומי הוא כאשר בנו או בתו מצטרפים לאותו צה”ל. אין דבר קדוש מאשר להקריב את ה’קרבן’ הגדול ביותר שניתן למען מדינת ישראל. אם אותו ילד עבר טראומה כאשר ביתו נהרס על-ידי צה”ל (לעיתים אף מספר פעמים) – עוד יותר טוב, כי הקרבן רק נעשה גדול יותר.

הציבור הדתי-לאומי אף מרוגז בשל סרובה של ישראל לאפשר להם להתפלל במקום הקדוש ביותר ליהדות, הר הבית. ישראל מאפשרת ליהודים רק לעלות להר הבית בקבוצות מצומצמות ביותר ובשעות מוגבלות ביותר במספר ימים מוגבל ביותר. אפילו אז, הם מאפשרים לעלות רק בקבוצות מודרכות קטנות, המוקפות על-ידי שוטרים ושומרי וואקף חטטניים, אשר משגיחים בדקדקנות על היהודים ותרים אחר כל בדל של סימן להתנהגות ‘פרובוקטיבית’. בכלל התנהגות זו ניתן להצביע על נשיאת חפצי קדושה כגון סידור, תפילה בקול רם או אפילו כריעה בדומיה לה’ במקום בו שמים וארץ נפגשים.

כל אחת מהפעולות הללו עשויה לשמש כאמתלה עבור הערבים להשתולל ועבור העולם לילל, כך שהתגובה הנאותה של המדינה הקרויה יהודית היא כמובן להעמיד את היהודים במקום. יהודים שמעיזים להתנהג כמו יהודים – או אפילו כמו בני-אדם נורמלים במקום תפילה – נעצרים מיד ונתונים לחסדי השלטונות, יותר נכון לזעמם. בנות בגיל העשרה שרוצות להתפלל על חולים נאלצות לזכור את שמותיהם בעל-פה – אם תקראנה את השמות מתוך דף, הדבר עלול לסכן את בריאותן…

בשנים האחרונות חל שיפור מסוים. עד אז לא הותר למבקרים יהודים להזיז את שפתותיהם, שמא תמלט משם תפילה. כעת הותר ללחוש, וביום מוצלח ניתן אף להגניב בשקט כמה תפילות של אזרחים סוג ב’ כאשר השומרים מביטים לצד השני. בדיוק כמו אנוסי ספרד או יהודי ברית המועצות שסורבו לעלות לישראל, רק שהפעם זה כאן, ב’מדינה יהודית’.

על-אף כל האמור, והרבה מעבר לכך, נותרו בני הציבור הדתי-לאומי התומכים הנלהבים ביותר של המדינה ומוסדותיה. הרי בסופו של דבר, הגישה הזאת נתקדשה בקרבם כחובה דתית, וכידוע – חובה דתית אינה חייבת שתהיה לה הצדקה הגיונית.

זו הסיבה לכך, שבני הציבור הדתי לאומי הקפידו על תקנות הקורונה יותר מכל מגזר אחר באוכלוסיה. הם עטו מסכות על עצמם ועל ילדיהם, עד שניתן היה לחשוב שחמצן זה חזיר, הם נכנסו לבידוד שוב ושוב, הם סגרו את בתי הכנסת ומוסדות הלימוד שלהם – הרי תפילה ותלמוד תורה אינם מתקרבים להיות שווי-ערך לשרות המדינה – והם כפו את ‘התו הירוק’ מתוך אכזריות שמזכירה את הקאפוים במחנות ההשמדה. ברגע שממשלת ישראל מכריזה, כי נגיעה בספר תורה עלולה להפיץ מחלה, אז מוטב לקבור את התורה מאשר לגעת בה, נקודה. והם אכן קברו את התורה.

ככל שהציבור הדתי-לאומי מותקף ונרדף, הם לעולם ימשיכו לשרת את המדינה, משום שזו הדת האמיתית שלהם כאשר מצמידים אותם עם הגב לקיר. מה שהחל באהבה נאצלת למדינת ישראל ורצון ליטול חלק בתהליך הגאולה, שינה את צורתו לתסביך הרס עצמי חסר הגיון.

הציבור הדתי-לאומי סובל מתסמונת שטוקהולם. הם אינם מסוגלים לכייל מחדש את הבנתם בדבר שיבת עם ישראל לארצו, וגם לא להפריד בין אהבתם לישראל לבין תמיכתם המבוישת והטפשית באויבי המדינה שמבפנים. הם מתעלמים כאשר ישראל עורכת מצעדי גאוה ומקדמת סטיה, והם מרגישים גאוה כאשר ישראלי זוכה במדליה אולימפית או באירוויזיון או בתחרות יופי, עד שניתן היה לחשוב שעבור זה השיבנו ה’ לארצנו. בשורה התחתונה, הציבור הדתי-לאומי אינו מסוגל להרים את ישראל לשלב הבא. הם פשוט שמחים בעצם זה שהם כאן.

בשל כך, בני הציבור הדתי-לאומי תמיד היו אזרחים סוג ב’, רבניהם היו מדרג ב’, והם היו ללעג וקלס הן בידי החילונים והן בידי החרדים. (אדם חילוני שמבקש הדרכה ברוחניות או בשמירת מצוות לא ילך לחפש זאת אצל רב דתי-לאומי). זו הסיבה לכך, שילדיהם נוטשים את שמירת המצוות באוחזים גבוהים.

הציבור הדתי-לאומי מיצה את עצמו, ולא נותר לו הרבה מה להציע.

*

כעת נדון במה שקרוי הציבור ה’חרדי’. ציבור זה אוחז בעמדה מנוגדת באופן קוטבי ביחס למדינת ישראל החילונית, עמדה ששורשיה מצויים בראשית ימיה של הציונות. החרדים הבינו, כי מנהיגי הציונות היו עוינים כלפי שומרי התורה ושמטרתם הייתה הקמת מדינה שבכל מהותה תהיה מנוגדת לתורה. רבים מגדולי הרבנים באותו הזמן התנגדו לכל שיתוף פעולה עם הציונים, על-אף המצב באירופה שהלך והתדרדר.

יהודים אינספור שוכנעו לא לברוח לישראל כאשר עוד יכלו לעשות זאת, ודמם ספוג באדמתה של אירופה עד עצם היום הזה. על-אף ש’חרדים’ רבים הגיעו בסופו של דבר לישראל, היחס שבינם לבין המדינה נותר יחס של עוינות הדדית, או במקרה הטוב – יחס של התעלמות. עבור הציונים, היו החרדים לנטל ולאיום במידה ויגדל מספרם, והחרדים לכשעצמם הסתכלו על הציונים כעל בניו של המן הרשע, רק עם שמות עבריים. ועם כל זאת, הבטחת הממשלה לתקצב את המוסדות החרדים אפשרה להם להכריע מערכות בחירות ולהעביר חוקים.

וכפי שנהוג לומר אצל אנשי העולם התחתון, אין כאן שום דבר אישי, זה רק עסקים.

מלבד זאת, החרדים שאפו להבדל ככל הניתן מהחברה הישראלית. הם מוכנים למסור את נפשם כדי שילדיהם לא ילכו לצבא. דבר זה נובע בעיקר (אך לא רק) בשל העובדה שצה”ל הוא מדגרה לטומאה רוחנית, אשר במדה רבה נכפית על אנשים דתיים מתוך מגמה לחלן אותם. על-אף שישנם כמה נהלים בצה”ל שנועדו להתחשב בחיילים חרדים, אלו מתוכם שאכן מתגייסים לצבא הופכים לבלתי-רצויים בתוך העולם החרדי.

החרדים ברובם (הרי בסופו של דבר אי אפשר להכליל את כולם) אינם רואים בשיבת מליוני יהודים לישראל כאירוע בעל משמעות דתית. עבורם, הגאולה יכולה להיות דבר אחד ויחיד – המשיח מגיע, מביא את שאר היהודים חזרה לארץ, וכולם הופכים לחרדים.

החרדים בהחלט מכירים בקדושת הארץ, אבל באופן מוזר למדי, רבים מהם רואים בכך סיבה לא לחיות בישראל. הם טוענים, כי בסופו של דבר הארץ מחוללת על-ידי כל אלו שאינם חרדים, ואפילו החרדים אינם מסוגלים לעמוד באחריות האדירה של שמירת קדושת הארץ. עדיף בעיניהם להשאר רחוקים מארמונו של ה’, שם העונש על חטא הוא החמור ביותר, ולחכות למשיח שיבוא. עד אז, ככל הנראה, ישראל נועדה רק עבור אלו שחוטאים יותר מכולם, או עובר אלו שלעולם אינם חוטאים.

בעוד החרדים נוטים להחמיר בקיום המצוות השונות – חומרות שבעקרון ראויות להערכה, אך לעיתים הן הרבה מעבר לנצרך, ואף מעבר לראוי – בנושא הזה הם לפתע אינם מסוגלים לעמוד באתגר הרוחני של חיים בישראל, והם אף לא מעוניינים לנסות. עדיף להם להשאר בגלות, רחוק מישראל, במקומות השורצים טומאה רוחנית, שם הנסיונות העומדים בפני אדם שרוצה להשאר דתי חמורים בהרבה, ובלבד שלא להסתכן בלאכזב את ה’ על כך שלא הגענו לשלמות מוחלטת בארץ-ישראל. עדיף להקל במצוה לדור בישראל ובכל המצוות שלא ניתן לקיימן אלא בארץ. זוהי עמדתם (או שמא, תרוצם) של חרדים רבים, אשר אינם רואים בשיבתם של היהודים לארצם לפני שהמשיח מגיע כהתגשמות רצון ה’.

אין צורך לומר, כי החרדים מושמצים במדינת ישראל יותר מבכל מקום אחר. התקשורת החילונית מאשימה את החרדים בכל חולי שיש בחברה – יש להם מדי הרבה ילדים, הם פרזיטים, אינם תורמים דבר לחברה, אינם מכבדים את חוקי המדינה, לא אכפת להם מבטיחות, הם מפיצי מחלות, וכן הלאה.

עלילות בדים מהסוג הזה שמשו במהלך ההיסטוריה להצתת פוגרומים ורצח עם כנגד העם היהודי. במדינות אחרות כיום היו הדברים הללו מגונים כאנטישמיות. אולם בישראל, הדברים הללו מקובלים בחוגים מכובדים, לרבות בממשלה, ומשמשים כסיבה מוצדקת לרדיפתם של המוני אנשים, אשר ברובם מתנהגים בצדקות וביושר, תורמים רבות לחברה ואינם גורמים לבעיותיו של אף אחד, על-אף נטייתם להתכנס בתוך עצמם.

הציבור הדתי-לאומי, מצדו, עומד לצדם של האנטישמים במקרה הזה. כמה שזה לא מפתיע! החרדים מוכנים להקריב כמעט הכל עבור עקרונותיהם. הדתיים-לאומיים מקריבים את עקרונותיהם למען המדינה הציונית וכדי לקבל תעודת יושר מהחברה החילונית.

באופן כללי, החרדים יעדיפו לחיות את כל חייהם מבלי לפגוש לעולם מישהו שאינו חרדי. הם היו רוצים ששכונותיהם תהיינה שמורות עצמאיות של ‘יהדות שורשית’, שם ילמדו תורה ויחכו לביאת המשיח.

מכיון שהשיבה לארץ אינה בעלת משמעות דתית עבור החרדים, ההרס של גוש קטיף ו’התנחלויות’ נוספות אינו מטריד אותם. הם מתעלמים ממצעדי גאוה משום שאלו אינם מתרחשים בשכונות החרדיות. אבל הם יהיו מוכנים להפגין כנגד כל מה שעלול להתפרש כנסיון להתערב בסגנון חייהם.

הציבור הדתי-לאומי יפגין כנגד הרס הישובים, אבל יתעלם כאשר מדובר בחילול שבת או בפגיעה אחרת בתורה. החרדים יפגינו נגד אלו, אך יתעלמו מהרס הישובים.

הציבור הדתי-לאומי לא יפגין נגד תועבות בצבא, משום שהצבא מקודש בעיניהם. החרדים גם הם לא יפגינו נגד תועבות בצבא, משום שמצבם של חיילי צה”ל אינו נוגע להם.

עם משוגע, כבר אמרנו?

*

הערב-רב ששולטים בישראל מרוצים עד מאד מכל המהלך הזה. כל עוד הציבור החרדי והציבור הדתי-לאומי מתעבים זה את זה, או לכל הפחות חיים בשני עולמות נפרדים, מי שמרויח בגדול זה הערב-רב. היהודים הדתיים יכולים מבחינתם להתקוטט בינם לבין עצמם בשל השאלה למי מגיע חלק גדול יותר בעוגה, ותוך כך להבטיח ששומרי המצוות ככלל לעולם לא יגיעו לעמדת כח אמיתית.

הערב-רב יכלו להנות מהחרבת גוש קטיף וישובים נוספים, משום שידעו שהחרדים לא ימחו, והציבור הדתי-לאומי חלש מדי מכדי למנוע את זה. הערב-רב יכולים להרוס ישיבות דתיות-לאומיות, משום שהחרדים אינם רואים בכך פגיעה בתורה – ישיבות דתיות-לאומיות אינן נחשבות באמת לישיבות מבחינתם. הערב-רב יכולים להכות יהודים בהר הבית ולעצור אותם, משום שהחרדים קדשו את הכותל כאתר החשוב ביהדות והפקירו את הר הבית לערבים.

באותו הזמן, יכולים הערב-רב לרדוף את החרדים, משום שהציבור הדתי-לאומי יטייח, ואף יצדיק את הפעולה. הערב-רב יכולים אפילו לרצוח חרדים במירון, והדתיים-לאומיים יהדהדו את הנרטיב, ולפיו החרדים אשמים, משום שהם מתנהגים כמו חיות פרא שרומסות אחת את השניה. הערב-רב יכולים להכות מפגינים חרדים, ולדתיים-לאומיים לא יהיה אכפת. אכפת להם רק כאשר מכים אנשים משלהם. הערב-רב יכולים לקדש מלחמה כנגד הישיבות החרדיות, וזה לא יזיז לדתיים-לאומיים, הרי לא מדובר בישיבות ‘שלהם’.

את מה שאנחנו מבשלים – אנחנו אוכלים…

*

בקרב שני המחנות שעליהם אנו דנים ישנן נקודות של אמת, אבל שניהם הפכו לאסירים בשל הזהות החברתית והציפיות החברתיות. אני רוצה לראות דתי-לאומי עם מסירות בלתי-ניתנת לערעור לתורה, שעומד על עקרונותיו כמו חרדי. אני רוצה לראות חרדי שרוצה לראות חלק מהחברה הישראלית כיום, עד כמה שהיא אינה מושלמת, כמו דתי-לאומי. עכשיו מתחילים לדבר.

הרי ברור לכל מי שקורא בתורה, שה’ רצה שהיהודים ישובו לארצם במספרים גדולים, ושישלטו בארצם עוד קודם לביאת המשיח. הנבואות אודות גוג ומגוג כולן מעידות על כך – אין להן שום הבנה כל עוד היהודים יראי ה’ חיים כנתינים בארצות לא להם. כתבתי בהרחבה על כך, בעיקר בספרי “לעלות בחומה” (“Go Up Like a Wall“) באנגלית.

אלו שאינם רואים בחזרתם של ישראל לארצם כאירוע בעל משמעות דתית בשל העובדה שהערב-רב נמצאים בשלטון – טועים טעות מרה. ה’ רוצה שנהיה כאן ועם זאת לא מדובר עדיין בגאולה עצמה. הערב-רב אינם ראשית צמיחת גאולתנו, אלא הם מהווים את המכשול האחרון בפניה. אמנם, בכדי שנצליח להתגבר על המכשול הזה, מחובתנו להיות כאן בארץ, ומחובתנו להיות על המגרש.

הציבור הדתי-לאומי חייב להכיר בכך שמדינת ישראל החילונית, אשר רמסה אותם מכל כיוון אפשרי, הרסה את בתיהם, אסרה עליהם להתפלל בהר הבית, ושלחה את ילדים למוות, בעוד שכלפי האויב נהגו בכפפות של משי – מדינה זו אינה ראויה לתמיכתם. הם יכולים להכיר בכך, מבלי לוותר ולו על קמצוץ של אהבתם לארץ-ישראל ולעם ישראל, ומבלי לוותר בכהוא זה על אמונתם, כי השיבה לארץ בדורות האחרונים היא הדבר האמיתי, שעליו חלמנו במשך דורות. הם צריכים לחדול מלהיות טפשים הנתונים לשימוש בידי הערב-רב ומלהתנהג כמו עדר כבשים ממושמע.

החרדים צריכים להכיר בכך שאכן, השיבה לארצנו בדורות האחרונים היא הדבר האמיתי, ומדובר באחד המאורעות המשמעותיים מבחינה דתית בתולדות האנושות. הם יכולים להכיר בכך מבלי לוותר ולו על קמצוץ ממחויבותם לשמירת התורה ומבלי לטייח את הפשעים של אלו, אשר בנו את הארץ מבחינה גשמית. ישנן סיבות רבות, שבגללן בחר ה’ דווקא בהם שיבנו את הארץ. אם ביכולתנו להבין, שהשואה הייתה רצון ה’, אזי אנחנו יכולים גם להבין, כי בנייתה מחדש של ארץ-ישראל היא רצון ה’ – גם אם איננו אוהבים את השליחים שהוא בחר להגשים דרכם את המפעל.

מעל הכל, הציבור הדתי-לאומי והציבור החרדי חייבים לחדול מהקבעון המחשבתי שגורם להם להגיב כל הזמן האחד לשני, ולחשוב כיצד ניתן לשלב כוחות. ישנם לא מעט דתיים-לאומיים בעלי מחויבות איתנה לשמירת התורה, וחרדים רבים נוטלים חלק בחברה. כמעט ולא היה ניתן להבחין ביניהם, אילולא אותם מחסומים חברתיים, שנוצרו באופן מלאכותי.

ובכך אנו מגיעים לנקודה האחרונה. באמת אין כל סיבה לקיומם של שני המחנות הללו – דתי-לאומי וחרדי. כל מי שמחויב לשמירת התורה ואוהב את ארץ-ישראל נמצא באותה סירה. סגנון החיים והתפיסה בכל נושא ונושא אינם חייבים להיות זהים. עלינו לשלב כוחות בדברים שחשובים יותר מכל, להפסיק להעמיד פנים כאילו כל סוגיה מצדיקה יצירה של פלג נוסף, ולהותיר את הפרטים עבור המשיח, שיסדר אותם כמו שצריך.

כאשר נעשה זאת, ללא ספק גם הוא יעשה את שלו, ולערב-רב לא יהיה כל סיכוי לעמוד מולנו.

__________________________

מאמר זה תורגם הודות לתמיכה נדיבה. המאמר המקורי מופיע בכתובת chananyaweissman.com/article.php?id=441

אם תרצו לתמוך בתרגום של חומר נוסף, או לקבל מאמרים עתידיים באנגלית, אנא שלח בקשה לכתובת endthemadness@gmail.com.