העורך Editor

Note: I don’t know if I agree with his presentation of the sources at all.

Find it on YWN here…

To yesterday’s article, I should add two points:

Firstly, secondhand electronic cigarette vapor is likely harmful, too.

Second, smoking in a shul has the additional issue of kalus rosh.

Good and valuable advice by Rabbi Daniel Friedman in his short book “The Transformative Daf: Taanis” (Mosaica Press, 2021) p. 37-40:

Download (PDF, 540KB)

(Reprinted with permission.)

לקריאה כאן…

ציטוט חלקי:

האמת היא כי נתניהו אינו איש ימין ובוודאי לא ימין אמוני.

הוא תמך בהתנתקות, עשה הסכמים משפילים שוב ושוב ושוב עם הפלסטינים, הכריז על שתי מדינות לשני עמים בבר אילן, נכנע בסדרה עצומה של אירועים לאומיים מהמגונומטרים בהר הבית דרך המרמרה ועד לביטול המצעד ביום ירושלים לנוכח איומי חמאס. אגב חמאס, הארגון הזה לא יכול היה להוציא לפועל את מתקפת ה7.10 בלי שנים ארוכות בהם התעצם ללא הפרעה ממש על גבולנו הדרומי (בדיוק כשם שחיזבאללה עשה זאת על הגבול הצפוני שלנו). ומדוע לישראל אין יכולות ייצור תחמושת עצמאיות? ומדוע קיצצנו את הצבא, כן הצבא אשם. אבל מה עם מי שמוביל את הכל? אז? למשך כל התקופה הגורלית הזאת. והיום?

נתניהו מעולם לא עשה דבר אמיתי כדי להילחם בכל אלה, אמת, מלחמה ועמידה על עקרונות בכל אחד מהמקרים הללו היתה דורשת מאבק עיקש, אבל בסופו של דבר עם ישראל היה יוצא לחירות המבוקשת.

המחנה הימני מעניק לנתניהו הנחות מפליגות וחסינות משאלות קשות ופשוטות רק מכיון שהוא נואם היטב. בוודאי שקשה להנהיג את ישראל. אבל מנהיגות לאומית אינה מיועדת לכל אחד. האם בן גוריון שהכריז על הקמת מדינת ישראל כנגד כל הסיכויים עמד בפני לחצים פחותים? בינינו לבין עצמנו… האם מדינת ישראל היתה קמה לו נתניהו היה במקומו? האם היא היתה תוקפת את הכור העיראקי לו היה נתניהו במקום בגין? אלה לא שאלות היפוטתיות. זו סוג המנהיגות הנדרשת לנו כעת.

נתניהו מעולם לא היה מוכן לצאת למאבקים האלה, אפילו בימי הרפורמה המשפטית קולו לא נשמע, הוא נתן לאחרים לשלם את המחיר ועמד בצד כמשקיף משליך תחת הגלגלים את קהלת ואת לוין ורוטמן ואז מתקפל התקפלות מפוארת ברגע שהיה נדמה שהלחץ הציבורי גובר.

לקריאת הכל כאן…