‘Small Things’
Koheles 7:8:
טוב אחרית דבר מראשיתו, טוב ארך רוח מגבה רוח.
A matter’s conclusion is superior to its inception. Hence better the patient man than the proud one.
I wish you the best of success!
העורך Editor
Do the ‘Gedolim’ Even Know What They Are Opposing?!
Techeiles – have they examined the topic themselves at all? Of course not. Start with the page here mentioning Rabbi Chaim Kanievsky, Rabbi Sternbuch, etc. – the usual suspects (although some graciously allow others to observe this Mitzvah!).
Where is the mythical intellectual honesty attributed to them by so many? They know more about current politics than the realia of Techeiles, as clearly shown by their “objections” − and they don’t know about politics either.
First Learn Tanach, Then Gemara
Kiddushin, end of 30a:
תנו רבנן ושננתם שיהו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאל לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד שנאמר אמור לחכמה אחותי את וגו’ ואומר קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך ואומר כחצים ביד גבור כן בני הנעורים ואומר חצי גבור שנונים ואומר חציך שנונים עמים תחתיך יפלו ואומר אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער.
Rashi 30b:
אמור לחכמה אחותי את, שתהא בקי בה כאחותך שאסורה לך. אי נמי מסיפא דקרא ומודע לבינה תקרא שתהא ידוע לך.
What does the second explanation in Rashi mean? “Moda” is a family relative, see Ruth 2:1:
ולנעמי מודע לאישה איש גבור חיל ממשפחת אלימלך ושמו בועז.
Easy.
מהי כונת הכפילות ביעלה ויבא?
כי מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. והנה כאשר צריך אדם לפנות למלך, יצטרך לכמה דברים, עד שימסור כתב הבקשה, להתפלל על סכנת דרכים, עד הגיעו לעיר המלוכה. וכשבא לעיר המלוכה, למצוא חן בעיני הממונים על הסדר, שיתנו לו רשות כניסה אל ארמון המלך, ואח”כ כשיש לו רשות כניסה לארמון, שיתנו לו רשות למסור הבקשה ליד המלך. וכאשר מסר הבקשה לידי המלך, עדיין זקוק לחסד, שהמלך יקרא ויתענין בבקשתו. ואם גם שהמלך יקרא את בקשתו, שלא יעורר עליו כעס, כאילו הוא מבקש דבר נגד החוק המקובל. ואחרי כל זה, עדיין הוא זקוק לפרקליטים טובים, שימליצו על מילוי בקשתו. והן הן הדברים, שאנו צריכים, ג”כ בתפלתנו. וזה שתקנו חז”ל פסוקי דזמרה, לפני התפלה, להכרית כל הקוצים, וזהו פירושו – “יעלה”, עד היכל לבנת הספיר. “ויבוא” לפנים מן ההיכל. “ויגיע” עד לפני הקב”ה. “ויראה” שה’ ברחמיו ישגיח על התפלה, “וירצה” שיהיה לרצון לפניו, שלא תהיה ח”ו בקשתינו, נגד רצון ה’. “וישמע” שהתפלה תתקבל. “ויפקד” שיצוה בחסדו הגדול למלאות השאלה. “ויזכר” כי אולי המעשים הרעים שלנו, הקודמים, ימנעו מלמלאות את בקשתינו, מבקשים, “ויזכר זכרונינו וזכרון אבותינו”. שהמעשים הטובים, יראו לפניו, כדי לקבל תפלה זו.
ספר תולדות אדם (להרב אברהם דאנציג, בעל מחבר “חיי אדם”)