העורך Editor

Zohar Shmos 93b (Yisro):

לא תרצח, לא תנאף, לא תגנב, לא, פסקא טעמא בכל הני תלת, ואי לאו דפסקא טעמא לא הוי תקונא לעלמין, ויהא אסיר לן לקטלא נפשא בעלמא, אף על גב דיעבור על אורייתא, אבל במה דפסקא טעמא אסיר ושרי

לא תנאף, אי לאו דפסקא טעמא, אסיר אפילו לאולדא, או למחדי באתתיה חדוה דמצוה, ובמה דפסקא טעמא אסיר ושרי

לא תגנב, אי לאו דפסקא טעמא, הוה אסיר אפילו למגנב דעתא דרביה באורייתא, או דעתא דחכם לאסתכלא ביה, או דיינא דדאין דינא לפום טענה, דאצטריך ליה למגנב דעתא דרמאה, ולמגנב דעתא דתרווייהו, לאפקא דינא לנהורא, ובמה דפסקא טעמא אסיר ושרי

לא תענה ברעך עד שקר, הכא לא פסקא טעמא, בגין דאסיר הוא כלל כלל, ובכל מילי דאורייתא קודשא בריך הוא שוי רזין עלאין, ואוליף לבני נשא ארחא לאתתקנא בה ולמהך בה, כמה דאת אמר (ישעיה מח יז) אני יהו”ה אלהי”ך מלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך. אוף הכי

לא תחמד לא פסיק טעמא כלל, ואי תימא אפילו חמודא דאורייתא אסיר כיון דלא פסקא, תא חזי…

A past post unseen by most: over here.

Correct me if I’m wrong:

אוסטרייכר עקאנאמיק

Are the posts too brief sometimes? There, there. I wrote this line to help.

May we pronounce God’s names when they appear in the study text?

Yes, says Mishna Berurah 215:14

לבטלה, ר”ל שלומד הרב עמהם הברכות שלא בזמנן אפ”ה מותר להזכיר שם השם ואפילו הרב יכול להזכיר השם כדי ללמד להתינוק הברכות שהרי ע”כ אנו צריכים ללמוד עמהם כדי לחנכם בלימוד התורה ובקיום המצות [וכמו דכתיב ולמדתם אותם את בניכם וגו] ודוקא עם התינוק מותר להזכיר את השם אבל גדול בשעה שלומד הברכות בגמרא אומר בלא הזכרת השם ורק כשלומד הפסוקים הנזכרים בתלמוד רשאי לאומרן כמו שהם כתובים עם הזכרת השם.

Yosef Ometz (349) also adds a warning:

ומצוה להזכר בפירוש בשעת לימוד ולא לכנות אדושם וכיוצא דלדעתי אינו דרך כבוד כלפי מעלה לכנות שהרי הכנוי לאדם הוי בזיון וכן שמעתי מהקדמונים.

If I may be permitted to give grades to past greats (for the sake of Heaven), the aforementioned is the exactly correct way to analyze any religious question.

Treat Hashem no worse than you ought your fellow man. Be considerate, empathic.

Rashi Shabbos 31a:

דעלך סני לחברך לא תעביד, ריעך וריע אביך אל תעזוב זה הקדוש ברוך הוא, אל תעבור על דבריו שהרי עליך שנאוי שיעבור חבירך על דבריך, לשון אחר חבירך ממש, כגון גזלה גנבה ניאוף ורוב המצות

“Where there’s a rabbinic will, there’s a halakhic way”

—Bluma (Blu) Greenberg

Sure seems that way today, don’t it?

Although the ultimate blame is shared with those who give our rabbis the strong (and correct?) impression that telling their communities the truth would mean being out of a job.