העורך Editor

Allowed? Advisable? Customary in the past?

Here’s a full overview by Rabbi Avi Grossman.

We say in Eishes Chayil (at the end of Mishlei):

סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני

(The last word, “kena’ani” means merchant.)

Why does the Balabusta (or: Eishes Chayil) sell robes from home to customers herself wholesale, while giving the belts to a salesman for retail?

The marginal cost for distribution is higher for bulkier items, such as robes than for belts.

And there is a side point here about womanly modesty: she doesn’t travel around herself.

There’s another angle on this over here.

Who lives by the book will die of a typographical error.

• Rabbi Moshe Shapira zatzal (overheard)

הלא כה דברי הרב שך מויקיציטוט:

“האם הם חושבים באמת אם חוק טוב או לא? כלל וכלל לא. אלא כל אחד ואחד מהם חושב מה טוב עבורו, ואיך ימצא חן בעיני ציבור הבוחרים. בתורה כתוב שכל הנוטל שוחד פסול לדין, ואילו כאן כל יושבי בית המחוקקים כנוטלי שוחד.”

נו, מי הכיר את הריאליה הפוליטית טוב ממנו?!

Not much.

‘Live and let live’? ‘To each his own’? No way.

See the source from On This And On That, here.

The author of the blog wonders:

I’m not sure if R. Kunitz’s disclaimer is what he indeed believed, or he only wrote it because of the non-Jews, but the Chasam Sofer seemed to believe that this was R. Kunitz’s genuine opinion.

Sure. Why else would Rabbi Kunitz bother to write up his own disclaimer (instead of the boilerplates)?