Breslov Avoda Zara? Righting a Wrong
If you have previously read the post titled “Actual Idolatry in Breslov Today!“, please go back and reread the corrected post.
The whole thing was based on grievous error!
העורך Editor
העונש על שלא עולים חומה – חרבן בית המקדש
כבר ציטטנו מהגאון הרב יצחק ברנד שליט”א כך:
יש גם קושיה על החזו”א מן הגמרא (יומא דף ט’ ע”ב) שריש לקיש אמר שהקב”ה שונא מי שלא עלה לא”י בימי עזרא, שאילו עלו שרתה שכינה, ועי’ בשפת אמת בשם המדרש שהכוונה שלא היה נחרב הבית, ורואים שדיבורים כאלו לא נחשבים כאפיקורסות.
לא ראיתי את השפת אמת, אך כעת מצאתי כך במדרש רבה שיר השירים ח’ י”ג:
רבנן פתרי קרא בעולי גולה אחות לנו קטנה אלו עולי גולה קטנה שהיו דלים באוכלוסין ושדים אין לה אלו חמשה דברים שהיה בית אחרון חסר מן הראשון ואלו הן אש של מעלה ושמן המשחה ארון רוח הקדש ואורים ותומים הה”ד (חגי א’) וארצה בו ואכבדה ואכבד כתיב חסר ה’ מה נעשה לאחותנו מה נעשה ביום שנגזר (עזרא ה’) די עבר פרת עבר די לא עבר לא יעבור אם חומה היא אלו ישראל העלו חומה מבבל לא חרב בית המקדש בההיא שעתא פעם שנית.
והמשכו מיד במעשה שאילו לא נאמרה אי אפשר היה לאומרה:
רבי זעירא נפיק ליה לשוקא למיזבן מקומא א”ל לדין דהוא תקיל תקיל יאות ואמר ליה לית את אזיל לן מן הכא בבלייא די חרבון אבהתיה בההיא ענתה אמר רבי זעירא לית אבהתי כאבהתהון דהדין על לבית וועדא ושמע קליה דרבי שילא יתיב דריש אם חומה היא אילו עלו ישראל חומה מן הגולה לא חרב בית המקדש פעם שנייה אמר יפה לימדני עם הארץ.
רטורית, שמעתי מדגישים את הסיום: “יפה לימדני עם הארץ“!
Unlikely Cannabis Campaigners
From Anti to Advocate – 5 People Who Changed Their Minds about Cannabis
Most medical cannabis advocates can name one key moment in their life when they knew they had to come out of the closet and campaign for regulated, legal access to the cannabis plant.
But there is also a clutch of extraordinary individuals who, when confronted with real evidence about the cannabis plant’s therapeutic potential, have done a 180-degree turn, transforming themselves from herb hater to cannabis campaigner.
From Collective-Evolution.com, here.
Does This Takanas Ezra Apply to Women?
Ezra Hasofer enacted ten precepts. One of these is eating garlic on Shabbos night.
Bava Kama 82a:
עשרה תקנות תיקן עזרא שקורין במנחה בשבת וקורין בשני ובחמישי ודנין בשני ובחמישי ומכבסים בחמישי בשבת ואוכלין שום בערב שבת ושתהא אשה משכמת ואופה ושתהא אשה חוגרת בסינר ושתהא אשה חופפת וטובלת ושיהו רוכלין מחזירין בעיירות ותיקן טבילה לבעלי קריין.
Most married* Jewish men are, well, “not careful” to observe this decree. I’m sure they have their reasons. Still, assume someone (a reader, perhaps) would decide to observe this Gemara properly; must women do so, too? Some of the reasons mentioned below would apply to women too:
ושיהו אוכלין שום בערב שבת, משום עונה, דכתיב אשר פריו יתן בעתו, וא”ר יהודה ואיתימא רב נחמן ואיתימא רב כהנא ואיתימא רבי יוחנן, זה המשמש מטתו ממערב שבת לערב שבת.
תנו רבנן, חמשה דברים נאמרו בשום משביע ומשחין ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כנים שבבני מעיים, וי”א מכניס אהבה ומוציא את הקנאה.
Even perhaps the “zera” aspect; Brachos 60a: איש מזריע תחלה יולדת נקבה אשה מזרעת תחלה יולדת זכר שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר. Check the science.
What does the Rosh say? He says women too.
Rosh Bava Kama 7:19
ושיהו אוכלין שום בערב שבת דזמן עונה היא בשבת שנאמר ושמרו בני ישראל את השבת ראשי תיבות ביאה והבנות בכלל והשום מרבה הזרע.
Rabbi Yehoshua Leib Diskin once quoted Gemara Nedarim pro obligating women, but I don’t understand his proof, so I won’t mention it here.
Of course, there is also Shabbos 140b: אמר להו רב חסדא לבנתיה… לא תיכלון ירקא בליליא and Rashi: לא תיכלון ירקא בלילה, מפני ריח הפה. But taken sparingly, garlic need not cause poor breath.
*We do not discuss here the Gra on whether this applies to unmarried men.
הרב הירש זצ”ל לא היה פמניסט
קראנו כעת – פרשת נשא, במדבר ה’ י”ט:
והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה.
אני מעתיק את דברי הרש”ר הירש שם:
תחת אישך, מתאר, כנראה, את היחס שבין אשה כשרה לבין בעלה; אילו זכרה את היחס הזה, היתה ניצלת מן החטא. השווה “ותחת כפניו תחסה” (תהלים צ”א ד’), “ופרשת כנפך על-אמתך” (רות ג’ ט’), “רק יקרא שמך עלינו” (ישעיה ד’ ט”ו). האשה היא תחת חסות הבעל, ויש לה חובות כלפיו. היא משועבדת לזכויות, שיש לו עליה מכח הנישואים. שמו נקרא עליה. היא נושאת את שמו. היא שלו במעמד זה, שהגיעה אליו בשעת הנישואים. היא סטתה מחובות המוסר, שמעמדה הטיל עליה; היא היתה ל”סוטה”.