העורך Editor

הערמה בקריעה על חרבן בית המקדש

…
לא רציתי לכתוב על דבר זה אבל לא הייתה  לי ברירה, המנהג הנהוג היום ללא הסבר וטעם, אבל ככה שמעתי, ולצערי אף ראיתי,  שיש אנשים שעושים כן, שכשמגיעים לירושלים ולמקום המקדש מקנים בגדיהם  לאחר ורוצים בזה להיפטר מלקרוע על החורבן, ומלבד הבעיה בעשיית כזה דבר שמנסה להתחמק מהדין ואינו רוצה להתאבל על ירושלים, הרי ודאי אינו מועיל, שהרי הקניין אינו מדעת שלמה, שהרי אם יאמר לו “פשוט את בגדיך ותן לי”, ודאי לא יתן לו, ואלו הם דברים שבלבו ובלב כל אדם, ואם כן אינו מועיל והרי הוא כמתנת בית חורון [משנה נדרים פרק ה’] שאינו מועיל, וביותר שגם אם אינו בגד שלו נראה שצריך לקרוע כמבואר במו”ק (כ”ו:) – “רבן שמעון בן גמליאל אומר האומר לחבירו השאילני חלוקך ואלך ואבקר את אבא שהוא חולה והלך ומצאו שמת קורע ומאחו וכשיבא לביתו מחזיר לו חלוקו ונותן לו דמי קרעו ואם לא הודיעו הרי זה לא יגע בו”, וא”כ ה”ה הכא, כשיודע שהולך ורואה את מקום המקדש, א”כ מסכים שיקרע וגם הרי הבגד נעשה שלו לא לעולם אלא לשעה קטנה ואינו מועיל, וגם יש שמקנים אחר שראו מקום החורבן שהוא הקובה שבמקום אבן השתיה, ואז ודאי שלא נפטרו מקריעה, אבל מה נורא המצב הזה שצריך לשכנע אנשים לקרוע על חורבן בית המקדש רחמנא ליצלן ומראים בליבם שלא חשוב להם החורבן. אוי לנו שצריך לכתוב על זה!

ציטוט מתוך עלון קדושת ציון גליון 16 עמ’ ט

Unreal Halacha Starts from Niddah

There seems to be poorly explained leniency with women when it comes to fasting, in general. And few rabbis take the trouble to consider reality in Halacha, especially in Niddah, where much of the reality has changed. Rabbi Meir Mazuz here corrects that with an example which doesn’t even pertain directly to Niddah. What’s not to like?

I quote from Rabbi Mazuz‘s weekly sheet on Parshas Vayechi:

מי נקראת “מניקה”?
מה זה מניקה? דוקא שהיא מניקה בפועל. ואם היא לא מניקה בפועל, יש דעה ששנתיים אחרי הלידה היא פטורה מלהתענות כיון ש”איבריה מתפרקים עליה”. אבל זה לא נכון, דבר ראשון, הדין הזה לא נאמר לגבי תעניות אלא לגבי דיני טהרה (נדה ט’ ע”א), והיום במציאות רואים שגם לענין טהרה זה לא ככה. ודבר שני, וכי בגלל שהאיברים מתפרקים נפטור אותה מהתענית?! ואם היא באמת מרגישה חלשה זה משהו אחר, אבל אם היא לא מרגישה חלשה אז שתצום. ודוקא במניקה שהנפש של התינוק תלוי בזה, כי כשאת צמה את נותנת לתינוק מים במקום חלב וזה מזיק לו, אז התירו לה שלא לצום, אבל אם התינוק לא יונק ולא אכפת לו כי יש לו מטרנה וכדו’ א”כ אדרבה שתצום ואין בזה שום בעיה. ויש לי הוכחה לזה מהלכות פורים (סי’ תרפ”ו ס”ב), שחמשה פוסקים (כמו באר היטב ואחרים) כתבו שם ששלושים יום אחרי הלידה האשה פטורה מלצום בתענית אסתר, ולכאורה זה פשוט כי אם אתה אומר ששנתיים לאחר הלידה פטורה א”כ בודאי ששלושים יום לאחר הלידה פטורה. אלא מוכרח שהם מדברים באשה שאיננה מניקה בפועל, ולכן דוקא בתוך שלושים יום מהלידה שעדיין היא חלשה אז היא פטורה, אבל לא יותר מזה.

Write a Thank You Note

An excerpt from now-defunct “The English Update”:

Thank You Notes to Hashem

I have a friend who has gone through a whole lot of challenges, many painful surgeries, a child who is not well, plus an endless list of difficulties too numerous to mention. She has found a way to deal with her situation that is simply stunning. One day she made a conscious decision to count her blessings, focus on what she has, and not complain about what she lacks.
She began keeping a Thank You Journal to Hashem and filling it with at least a hundred thank you notes a day. She thanks Hashem for just about everything good in her own life and in the life of her family and friends. She thanks Hashem for everything good He ever gave her. She thanks Hashem for every individual item she buys for Shabbos.
Every day she asks me what the highlight of my day was and when I share it with her, she writes it down and thanks Hashem for it. She writes anywhere from 100 to 500 to 1000 or more thank you notes, depending on that particular day. She numbers them and counts them and cherishes them as she is uplifted by them and as she connects to Hashem in love and in gratitude.
In the last four years, this beloved friend has written over 420,000 thank you notes. They have shaped her and turned her into a woman of greatness. A woman who thanks Hashem for her successes, as well as her failures. A woman who focuses on what is right in her life rather than on what seems to be wrong. Every day I tell her that she is a bas yechida to Hashem and that her thank you notes are a wonder stored in Hashem’s treasure chest.