העורך Editor

להלן מכתב שנשלח למערכת עיתון שכונתי בבית שמש לפני כמה שנים מאת החפץ בעילום שמו.

המכתב בא לענות על שאלה שהופנתה לכלל הקוראים, והיא: כיצד ניתן לפתור, אחת ולתמיד, את בעיות התחבורה של הציבור החרדי בארץ ישראל?

יתכן שהדברים שאכתוב כאן חריפים לטעמכם, אך אם תועלת הציבור אכן לנגד עיני העורכים, ראוי להדפיסם. אם החיפוש אחר פתרון למצוקה הוא אמיתי, אז הגיעה העת להציב שאלות מטרידות, שאלות קשות.

רוצים פתרון כולל באמת, לתמיד באמת, ממש לכל המקומות בהם גרים חרדים? במקום לכבות שריפות מזדמנות, הגיע הזמן לפתרון שורשי אחת ולתמיד. הביצוע קל מאוד ושינוי התודעה קשה מאוד.

הציבור החרדי למד לסמוך על מוסדות המדינה הציבוריים בכל תחום ועניין, וזה טעות. אנו צריכים לשאול את עצמנו: מדוע שונה תחבורה מכל עסק אחר, כמו מכולת, מזון מהיר, ביטוח, וחינוך, בו אפשר להצליח במגזר הפרטי, ללא חוקים אינסופיים ורגולציות? האם דרך התורה ב’תרבות רווחה’ מינקות?

התבוננות קלה תוכיח שמעורבות ממשלתית במשק רק מזיקה ללקוחות. אין תחום שבו הניהול הממשלתי מטיב עם אותו עניין. בירוקרטים יודעים רק להעלות מחירים, לחנוק תחרות בריאה, ולגרוע בשירות אותו הם באו להעניק. הממשלה יוצרת מונופול, ושוב מסבסדת את העלויות… ע”ז נאמר, ‘לא מעוקצך ולא מדובשך’!

בתחבורה הדבר ניכר היטב. הממשלה מונחת בשליטתם של בעלי אינטרסים ממוניים פרטיים, ולכן מערימה אינסוף מכשולים בפני כל המבקש להסיע אחרים בתשלום. ממציאים עוד ועוד חוקים, מרישיונות ואישורים, ועד ביטוח ופיקוח, וכדי לזכות צריך כמובן “פרוטקציה”. וכמובן, על כל העמלות חייבים לשלם מראש, ובמזומן; מכשול רציני בפני כל עסק מתחיל. כך נועלת הממשלה את הדלת בפני כל תחרות לבעלי האינטרסים. אותם אלו הנותנים טובות הנאה לחברי הממשלה מעל השולחן, עבור תמיכתם בחוקים שנוסחו על ידם לטובתם האישית, שהיא גם רעת הציבור (את זה החוק מרשה כמובן). כל מי  שמאיים על הרווחים שלהם הופך להיות ‘פושע’… שאלו נא את עשרות אלו שניסו להקים קווי מהדרין (בכל הארץ, ובפרט בבית שמש). העבירו אותם שבעה מדורי גיהינום, ועוד היד נטויה, גם על כבשת הרש שנותרה.

האשם האמיתי מוסווה היטב. אין זה פקיד ושר זה או אחר, אין זה חברת סופר-בוס או אגד, אין זו העירייה כאן או שם. האשם הוא המערכת בה אנו פועלים, אותו אנו רק מחזקים בבואנו כעני בפתח. תחנונים ידבר רש, פעם על העומס, פעם על הנהגים, פעם על המסלולים. כל עוד אנו נותנים ללובי של “מאכערים”, שלוחים של החברות הגדולות, את הכוח לכתוב חוקים שייטיבו עם האינטרסים שלהם ע”י יצירת מונופול בשוק, רק נעמיק את הבעיה.

כלכלה “יהודית” פירושה שוק חפשי בשיטת האסכולה הכלכלית האוסטרית, עם מעט עידון. הלא זו בדיוק הסיבה שלא הצטרפנו למחאה החברתית האחרונה, וגדולי ישראל לא תמכו בה! עלינו להתפטר מהסוציאליזם הארור בה הוקמה המדינה. זה גם יוביל לצמצום משמעותי של נטל המס, לצד קיצוץ נרחב בהוצאות הממשלה.

בכלל, אין היתר ע”פ התורה לגבות מיסים מראובן עבור “רווחה” דמיונית לשמעון, רק צדקה לנצרכים, ובשיקול הדעת. גם הכפייה צריכה להיעשות ע”י בית הדין, לא ע”י הממשלה. זאת “גזלנותא דמלכותא”, ואפשר לשנות הדבר מבפנים ומבחוץ.

בקיצור, עלינו לפתוח עסקי תחבורה ללא הגבלה, ולהילחם בכל האמצעים עבור זכותנו הבסיסית לכך בכל דרגות הממשלה, תחילה בבית שמש, ואח”כ בכל הארץ. יתרון בית שמש היא בצעירות רוחה, שאינה כבולה למנהגי העבר, ומסוגלת לשפוט את העניינים לגופם, ולפעול בצורה הנבונה ביותר בלא שוחד הקיבעון.

באהבת ישראל, מ. פ.

Reprinted with permission.

Here is a ‘fun’ fact: Rabbi E.M.M. Shach would regularly discourage Jewish Aliyah to Israel (the opposite of the custom of his supposed teacher, the Chazon Ish).

For instance, Moshe Reichman once asked him whether he ought to come live in Eretz Yisrael. Rabbi Shach uttered this in response: Israel is veritably a “Makom Sakanah”, because of the Arab enemy. Israel is (supposedly) dependent for its very existence on the US government’s aid and military might. Nevertheless, those Jews already here need not (and therefore ought not) leave; since it is unclear they would be much safer anywhere else on the planet. (As we know, Rabbi Shach thought Jews worldwide, in accordance with their deeds, were way overdue for yet another Holocaust!) But to get up and come on over in the first place? No.

The falsity of his evil counsel is partially demonstrated in the hyperlinks above (he also ignores the very value of Eretz Yisrael, of course). Israel’s imaginary dependence on American aid was ridiculous propaganda even then. Moreover, his own soft-Satmarism is a major cause of any ‘Sakanah’.

(Updated 30.5.2017)

ספר צדקת הצדיק אות מ”ג:

פעמים יש אדם עומד בניסיון גדול כל כך עד שאי אפשר לו שלא יחטא כדרך שאמרו (ברכות ל”ב.) מה יעשה הבן וכו’ ובזה הוא נחשב אונס גמור דרחמנא פטריה. וגם בהסתת היצר בתוקף עצום שאי אפשר לנצחו שייך אונס [ואם ה’ יתברך הסיב את לבו הרי אין חטא זה חטא כלל רק שרצון ה’ יתברך היה כך] ועיין מה שאמרו (כתובות נ”א ע”ב) גבי תחילתו באונס אפילו צווחת לבסוף שאלמלא מניחה היא שוכרתו מותרת לבעלה, מאי טעמא יצר אלבשה הרי דזה מיחשב אונס גמור אף על פי שהוא מרצונה מכל מקום יצר גדול כזה אי אפשר באדם לכופו והוא אונס גמור ואין בזה עונש אף דעשה איסור כיון דהיה אנוס. אבל האדם עצמו אין יכול להעיד על עצמו בזה כי אולי עדיין היה לו כח לכוף היצר [וכמו ששמעתי בזה מענין זמרי שטעה בזה].

(הובא בספר “רציתי לשאול אותך, פרופ’ ליבוביץ”.)

Ha! I’ll bet you assumed there wasn’t any.

The following was written by Rabbi Yechiel Michel Feinstein of Brisk (quoting the Brisker Rav):

עלינו לדעת שכמו בעניני הלכה ולימוד אנו סומכים על הקבלה שבידינו איך ללמוד ואיך לפסוק; כמו כן בענייני הנהגה למעשה, בעסקנות, יש קבלה בידינו מגדולי ישראל מדור דור, איך לפעול ולהתנהג. וראיתי בעיני בכמה עניינים כי אחרי כשבאתי לפני מרן מו״ח זצ״ל נשתנה אצלי מהלך מחשבתי והבנתי אחרת ממה שחשבתי קודם.

כך מקובלני שאין לתת אמון כלל ולסמוך על היצר הרע והחפשים. לסמוך עליהם אי אפשר כלל, והדבר מובן, דהרי כוונתם הפוכה לגמרי מכוונותינו. אנו מגמתינו להשתית הכל על יסודות התורה והאמונה — והם עיקר מטרתם להיפך, לעשות ככל הגויים את בית ישראל, ואם באנו לסמוך על יושרם האנושי ומוסרם, הוא הבל ואין בו ממש. הבטחותיהם שוא וחוקיהם אינם חוקים ואינו מחייב אותם כלל למעשה. לדוגמא: האם מכל אי־מי להראות איזה רופא שבא על עונשו להכלא־בבית האסורים בגלל שעבר על איזה ״חוק״, בנוגע לנתוחי מתים וכיו״ב, ואפי׳ בענינים שאינם קשורים לדת כגון טפול בחולים הנוגע לחיי האדם בבתי חולים, אלא מאי החוק אינו מחייב לגבי כמה ״שכבות עליונות״; והכל בנוי על שוא ושקר, ומי שיודע זאת, אינו מתפעל מן המציאות כשרואים בפועל הזייפנות והשקר. ובשום אופן לא שייך לסמוך על זה ולבנות איזה יסוד.

…

I hope to comment on it in some depth in the future, but for now, just enjoy the source.

This “important concept” invented by the Mussarites is baloney.

Saying something in Yiddish does not make it Kosher, translating into Latin doesn’t make it Classical, and pretending your idea is hallowed by structuring it in rabbinic Hebrew doesn’t make it correct.

Note: It’s not “stealing”, just as there is no such thing in Halacha as “intellectual property”, but this doesn’t necessarily permit disturbing a neighbor’s sleep or copying his work.