I said I’d be writing on Rabbi Avraham Abulafiah’s methods for attaining prophecy. But this is taking longer than I expected; I can’t find the location of certain quotes of his.
While I certainly hope it’s “coming”, it’s probably not going to be “soon”. Better to admit it now straight up, no?
שאלה: הקשה חכ”א, הלא אתה מביא את הרב ברנד כשמתאים לצרכיך, אך אינו מואס במדינה כמוך. וכן נח להביא את החזו”א לגבי דרך הלימוד, אך הוא לא פקפק במכירת חמץ הנהוגה. ואתה מאשים את הרב שטינמן בכו”כ איסורי תורה, אך אעפ”כ אתה מביא ממנו דברי כיבושין. ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. הלא נמצא סניגורו קטיגורו!
תשובה: הדרכי לא יתכן הלא דרככם לא יתכנו! אילו מילוד אשה המועד לטעות ושקר הבאנו ראיה, אכן, הפה שאסר הוא הפה שהתיר. אך לא הבאנו ראיה מהשוטים, מאדם שהיום כאן ומחר בקבר. נותן התורה הוא המקור היחידי לאמת, ואם לדעתנו כיונו הללו לדעת קונם, שפיר, ואי לאו לאו. אני מביא ראיה מ”התורה” שבהם ולא מ”השוטים” שבהם, ולא מפיהם אנו חיין, כשהם עוברים על התורה או מתעלמים מחז”ל וכל כיו”ב.
ואין לעשות מבעלי “דעת תורה” המפורסמים אלוה, רק אלהא דשמיא דאיהו קשוט ואורייתיה קשוט וביה אנא רחיץ. ומפני שאין חכמה בעולמנו כ”א דרך חכם חי, עלינו ללמוד משנתם, אבל אין כחם ב”קבלו דעתי” אלא בשכנוע מקורות וסברא הגונה, ואם לדין יש תשובה, וק”ל.
I just heard that the present Rebbe of Boyan told a married fellow that working for a living is a Torah commandment. How so? The man is obligated to take care of his wife by Torah law, as put forth in the Kesubah he signed. He can’t do so without working. QED.
הבה נכנה את הארורים הללו “עוכרי דין”. הם אמנם מוגנים או נוצרים ע”י מונופול המדינה, אך אינם עוד בכלל “עובד [על] הציבור”, שאסור לפי חוקי עצמם להעליב אותם.