העורך Editor

מעשה ראוי לבחורים?

מכתב שנשלח לאחד הרבנים באחת הישיבות:

לרבינו…

שמענו שהי’ לפני איזה דורות קיבוץ ת”ח עובדי ד’ (אולי מתלמידי האריז”ל) שסכמו ביניהם שכל יום כ”א יספר לחבורה מה היו מעשיו ליום זה, בין לטוב בין למוטב, ועי”ז כשכל א’ נכווה מחופתו של חבירו הדבר גורם לעלי’.

ונסתפקנו האם הדבר ראוי לעשותו אף לבחורים. רצינו לדעת כת”ר שליט”א בזה, ואם הדבר ראוי, כיצד יש לעשות כה”ג.

Where to Start?

A man who bears the mantle of “Rabbi” said this:

Jews ought to avoid force of arms and brute power. Weapons are unjewish.

He then quoted the following Rabenu Bachye (Bereishis 49:12) as evidence of his assertion:

 ואם תסתכל בפרשה זו בברכת יהודה תמצא שם כל אותיות התורה רשומות חוץ מאות זי”ן, והטעם לפי שמלכות ישראל הבא מיהודה אין עיקר נצחונן בכלי זיין כשאר האומות, כי החרב ירושה לעשו, אבל מלכות ישראל לא בחרבם ירשו ארץ ואינה נוהגת מנהג הטבע ובכח היד, רק לפי הזכות והעונש בכח העליון יתברך. ומזה תמצא בשמו של יהודה שהמלכות ממנו השם המיוחד שלם, כי כשישראל עושים רצונו של מקום ישראל עושה חיל ומלכותם מתגברת ומצלחת והשם המיוחד עמהם אין להם צורך לכלי זיין, ולכך נחסרה אות זי”ן מברכת יהודה. ומה שנתוסף בשמו על אותיות השם אות דל”ת לפי שהיה רביעי בלידה, או מפני שהשמש בגלגל רביעי ונברא ביום רביעי, ומלכות יהודה נמשלה לשמש שנאמר (תהלים פט, לז) וכסאו כשמש נגדי
 This demonstrates such a lack of Torah comprehension, I would think he was uneducated in yeshiva. In fact, he was educating in yeshiva (a standard one)! Maybe he is the sort of fellow discussed earlier, but plenty of Gemaros are clear, as well.
What we have here is yet another case of anti-Zionist intellectual dishonesty.

Forget Da’as Torah. What About Common Sense?

Recently several rabbis divided a certain yeshiva into two for constant infighting. Other rabbis (Rabbi Sternbuch, I believe) denounced this action as amounting to burning a Sefer Torah.

Wait a second, isn’t this all old news and politics?

No, it’s Torah. That never gets old. This is not a news site!

But if one yeshiva is good, two are even better, no? “Good fences make good neighbors”.

The Mishna Berurah 150:2 quotes the Radbaz:

ועיין בתשובות רדב”ז ח”ג סי’ תע”ב שהאריך בדינים אלו ובסוף דבריו כתב וכ”ז בזמן שכולם לב אחד הוא שקילוסן עולה יפה אבל אם חלק לבם יותר טוב הוא שיתפללו כל כת בפני עצמה וכו’ ולא תטעה בדברי לומר שאני סובר שהחלוקה טובה ח”ו דהא קרא כתיב חבור עצבים אפרים הנח לו חלק לבם עתה יאשמו וגו’ אלא צריך להשתדל שיהיו לב אחד לאביהם שבשמים ואם א”א אלא שתמיד הם מתקוטטים והם במחלוקת דחה הרע במיעוטו עכ”ל שם בתשובה ועי’ בפ”ת חו”מ סי’ קס”ב מה שהאריך בענינים אלה.

Myself, I can’t see any difference between the two ostensibly-opposed camps, but maybe they do.

Shabbos 118b:

ואמר רבי יוסי יהא חלקי ממושיבי בית המדרש ולא ממעמידי בית המדרש.

This depends on context.

Predictably, none of the parties involved mentioned the above Mishna Berurah. Don’t forget, ‘the Mishna Berurah is for Geirim/Ba’alei Teshuvah’, Halacha is unimportant, and all that. Da’as Torah trumps actual Torah.

According to all reports, both sides are now better focused on Torah study. In Ponevich this solution worked quite well, too.

As they say: When all else fails, read the instruction manual!

גניבה ספרותית לשם שמים?

ספר שיחות הר”ן סוף סימן קמ”א (בענין “תיקון הכללי” של ברסלב):

ומה שהרב בעל המחבר “סדר תקון שבת” מביאם בשם ספר “עשרה הלולים” זה אינו, כי ידידי הקורא עין נא בספר “תקון מועד”, ותראה שמובאים שם בפרוש בשם רבנו הרב רבי נחמן זכרונו לברכה, וכן בכמה ספרים יש שמובאים שם בשם רבנו זכרונו לברכה. וגם נסה נא וחפש בכל הספרים שמובאים שם שלא בשם רבנו ותראה, שכולם נדפסו אחר פטירת רבנו זכרונו לברכה, שנפטר תחלת שנת תקע”א בחול המועד סוכות. ואפשר שהרב הנ”ל וכיוצא מגדל תשוקתם לזכות בהם את הרבים בתקון גדול כזה, וידעו שיש שנמצאים מתנגדים וחולקים על רבנו זכרונו לברכה, על כן קימו בנפשם מאמר חכמינו זכרונם לברכה (יבמות סה:): ‘שמותר לשנות בדבר השלום’. ובפרט בדבר גדול ותקון כזה. ועתה בין תבין שצדקו הנאמר לעיל שהם תקון חדש לגמרי ולא ידע מזה שום נברא מימות עולם. ותאמרם בשם רבנו זכרונו לברכה בכדי ששפתותיו יהיו דובבות וכו’ (סנהדרין צ:) אשר כל הצדיקים מתגעגעים לזה. ומזה אשר אלצוני לגלות כל הנ”ל. וזכותו יעמד לנו, ומכל פגמינו וצרותינו יתקננו ויושיענו, אמן כן יהי רצון