העורך Editor

A lottery is a tax on stupidity.

• Ambrose Bierce

Orthodoxy: That peculiar condition where the patient can neither eliminate an old idea nor absorb a new one.

• Elbert Hubbard

One quick comment on the newest release of papers relating to the Yemenite kidnapping conspiracy:

Not everything was released. Indeed, most info was not.

So we are supposed to rejoice (1) the state spies on us, but (2) keep secrets, reveals (3) very little very late (4) under very strong pressure, (5) after having persecuted those who wanted the matter investigated, (6) and they are still waiting for anyone emotionally invested to die off (just like the US government only revealed recently the whole Vietnam war was based on a false flag).

להלן כמה מדברי הרב בר חיים על הערמה, על המאסת ההלכה, ועוד:

ראש מכון שילה מדגיש כי הפתיחות וההגיון ההלכתי לא עושים רק “חיים קלים”, ועלולים להתבטא גם בחומרות. כך, למשל, הוא שולל מכל וכל את מכירת החמץ, ש”לא מועילה ולא שווה כלום”, וכבר שפך בקבוקי ויסקי שלמים לכיור כדי להיפטר מהם לפני הפסח. גם על העירוב הנהוג בישראל הוא אינו סומך, גם אם זה אומר שבשבתות אי אפשר להוציא שום דבר מהבית, כולל ילדים. הסיבה: “מבחינה הלכתית, העירוב הזה הוא ממש לא דבר שהדעת יכולה לסבול”.

בר חיים מסכם כי בהרבה מקומות השקפת העולם הפכה לאקסיומטית, כשבכוללים לרבנות לא מלמדים לחשוב אלא רק מה ההלכה אומרת.

 “אתה הופך למחשב שיודע מה לענות על כל שאלה אבל אסור לך לחשוב לבד, אחרת אתה לא נורמלי”, הוא מתאר את המציאות מנקודת מבטו. “הרב מחויב לתמוך בקו השקפתי-מחשבתי מאוד ברור, לפיו יהודי בתל אביב, בירושלים או בעופרה צריך לנהוג כמו סבא שלו בהונגריה. הרבה תלמידי חכמים לא פונים בגלל זה לעיסוק ברבנות ובפסיקת הלכה”.

ויש גם טיפ לסיום: המבחן של בר חיים לגדלותו של אדם בתורה היא האם אפשר לדעת מראש איזו תשובה הוא ייתן לך לשאלה נתונה, או שהוא חסר נטיות מובהקות. “הרב משה פינשטיין אף פעם לא היה צפוי”, הוא אומר, “ולעומתו בעל ה’מנחת יצחק’ התיר אדם שהוא כמעט בוודאות ממזר, רק בגלל שהוא בא לפניו בלבוש חסידי”.

ציטוט מתוך כתבה כאן.

1. Pray only concerning the coming hours until the next Amidah. It’s hard to muster focus when extending the wish for Torah understanding to the rest of your life. Praying to succeed in all Torah study that occurs until Mincha, however, is doable (and measurable).

2. Viduy. Add what you and God both know about your recent actions and inactions to the right place in the Amidah. It’s good practice. This used to be the major cause of “Ma’arich betefillah”.

3. Recommit to the mitzvah of loving your Jewish coreligionists where applicable (“Ve’ahavta lerei’acha kamocha, ani Hashem”) beforehand. No one does it because the Arizal said to do it. They do it because it makes their Amidah better. Try.