העורך Editor

Treating Gedolim Like God

Why so many Gedolim pictures? See this painful article.

An excerpt:

I recently commented to a good friend  that a quick walk though the buildings of their mosdos reveals a substantial number of large, framed photos of their rebbe (estimate anywhere between 25-40).  In all of those buildings, just how many Shivisis are found? (The signs that say שויתי ה’ לנגדי תמיד.  They can glorify their rebbe.  But do their yeshivas push the agenda of Emunoh in Hashem?)

 

Comments on Arab Teudat Zehut Reproduction

YWN: Teudat Zehut Forgery Operation Uncovered In The Shomron

The title is self-explanatory.

The “counterfeiting” enterprise was found in an Arab village. The Israeli police almost never enter those places in cases of real, man-to-man crime. “Officer safety” is more important. And they are intimidated by those whom they believe to be the rightful owners of this land, as Moshe Feiglin always says. But crimes against the government, such as “treason” are always treated far more severely than the mere murder of fellow tax-slaves, which harms the owners far less.

Although Israeli Arabs have it good from the state in many ways, they do suffer a lack of “law and order”. The state forbids competition in policing and erect barriers against private security but then refuse to do the job (however ineptly) themselves, either.

כי זה או אנחנו או הם

ציטוט מתוך כתבה באתר סרוגים:

רב שאוסר על יהודים לעלות להר הבית, פוסק למעשה שאת הר הבית יש למסור לערבים. רב שאוסר על יהודים לעלות להר הבית, פוסק שהשועלים ימשיכו להלך בהר ציון ששמם. רב שאוסר על יהודים לעלות להר הבית, פוסק שהבית השרוף והחרב ישאר שרוף וחרב.

רב כזה אינו מחמיר, רב כזה הוא רב מקל. מקל קולא גדולה. הוא מאפשר לספר התורה להשרף, ובלבד שלא יגעו בו ביד. מי שמחמיר – מציל את ספר התורה. רב שמחמיר במצות קדושת המקדש – יורה ליהודים לעלות להר הבית.

ולמעשה, זה הרבה יותר פשוט מהדוגמא של ספר התורה. כי ספר תורה, באמת לכתחילה אין לגעת בו כשאינו עטוף. אבל עליה להר הבית כדינה אחרי טבילה – אין בה שום איסור. היא אפילו מצוה.