Some claim the “Jewish heart” should be our guide in determining what Judaism dictates. In Israel, the expression is “Regesh Yehudi”. The official term for this is “sentimens superior”.
I disagree. One embraces values quite apart from logic, then utilizes logic to decipher the practical course of behavior.
מדוע עסקו רבותנו במקרא ואילו אנו רפו ידינו ממנה (וורטים זה לא נחשב!)? אינני מוצא כרגע את המקור בויקיפדיה, אך רשום בפני שאמרו דבר נכון:
יש שתלו התרחקות זו בסיבות רבות אחרות, ביניהן תחושת הביטול כנגד הראשונים וההימנעות מפרשנות עצמאית, ראיית מוקדה היחיד של התורה ב”ארבע אמות של הלכה”, ואולי אף התרחקות מודעת או לא מודעת ממחוזות המחקר והביקורתיות.
[הרב שך] נהג לומר: “למען שלום עם האומות השכנים – ויהיה פחות שפיכות דמים, חייבים להחזיר משטחי א”י!
והוסיף: “באם היה שיחזירו את כל ארץ ישראל ועי”ז יהיה שלום ויתמעטו שפכ”ד, חייבים להחזיר את כל ארץ ישראל! אבל אני לא יכול להגיד זאת ברבים כי זה יהיה דבר פלא לרבים – שלא יתקבל על דעת השומעים!”.
מקור: אתר כיכר השבת כאן.
הרב שך הינו אחד הרבנים שאשמים במישרין בכל הרוגי אוסלו, ועוד. לדעתי, כשאדם מסוכן (כפשוטו) מבקש להסתיר דעה ספציפית שלו, יש לפרסם את אותו דעה – על שמו, בכל הכח, כדי שאחרים ידחו את כל השיטה כולה.
יש באותו מאמר עוד פנינים, כגון זו:
לאדם ששואלו האם “לבקר” בעיר חרדית חדשה שנבנתה מעבר לקו הירוק השיב: “זה איסור דאורייתא – יש בזה משום התגרות בעכו”ם!”.
The Aruch Hashulchan has an interesting opinion. See the Seforim blog here.
ראה כאן משל יפה של החפץ חיים מחשמל לענין צדקה. כח המשל יפה אף לשאר שאלות הריכוזיות – ואין לך “ריכוזיות במשק” גדולה מן הממשלה עצמה, שאוסרת על התחרות נגדה בכל תחום שהוא. הדפים נלקחו מספר “חפץ חיים על התורה” על פרשת ראה באתר היברובוקס, כאן.
הדברים נמצאים בהערה בשולי העמוד. דף 1:
דף 2: