אסרב לפקודה הנוגדת את התורה
לשון מדבקה שראיתי.
העורך Editor
Since When Do Communists Accept the Law of Supply and Demand?
Communists believe in supply and demand, sure, when it fits their purposes. I quote Rabbi Yehuda Leib Ashlag of Sulam fame in his opening essay to “Matan Torah”, “Et La’asot”:
ולפנים בישראל, בטרם שנתגלתה בעולם מלאכת הדפוס, לא היו בקרבנו ספרים מזויפים בענינים הנוגעים לנשמת היהדות, משום שכמעט לא היה בקרבנו מחבר בלתי אחראי על דבריו. וזאת מטעם פשוט, כי הנה אדם בלתי אחראי על פי רוב איננו מהמפורסמים. לפיכך, אם במקרה יצא אחד והעיז פניו לחבר חיבור כזה, הרי לא היה כדאי לשום מעתיק להעתיק את ספרו, כי לא ישלמו לו שכר טרחתו, אשר עלה כרגיל סכום חשוב. ונמצא, שהיה משפטו חרוץ מאליו להאבד מתוך הקהל…
אולם מעת שמלאכת הדפוס נתפשטה בעולם, ואין המחברים צריכים יותר למעתיקים דבריהם, ונתמעט המחיר הגבוה של הספר, הנה עם זה הוכן הדרך גם למחברים בלתי אחראים למעשיהם, לעשות ספרים ככל אות נפשם לפרנסה ולכבוד וכדומה. ואת עצם מעשה ידיהם אינם מביאים בחשבון ולפועל ידיהם לא יביטו כלל.
By the way, in the same essay, he declares himself to have a very elevated soul and role, or, in his words: אחד מעשרה ראשי דורות.
Chassidic Wisdom
The Chozeh of Lublin once admonished his disciple, Rabbi Naftali of Ropshitz for his cleverness. The Torah says “Tamim Te’hyeh im Hashem Elokecha”, one should walk simply with Hashem. Why, then, do you act with such craftiness?
“To the contrary”, answered Rabbi Naftali. “This verse is the very reason I do so. One requires a great deal of wisdom in order to ‘walk simply with God’!”
re: On the ‘Jewish’ Magen David
That Jews had this symbol in synagogues demonstrates once more the truth of what I said here:
By the way, this is another thing anti-Zionists get wrong. Even if/when Jews are not a national entity, avoiding confrontation, too, has limits, and each situation must be judged anew. They never judge anything religious anew, sadly.
I must also note an alternative explanation for the shape’s presence in our synagogues — Jews are commanded to pray for the return of the Davidic monarchy.
Hoshe’a 3:5:
אחר ישבו בני ישראל ובקשו את השם אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל השם ואל טובו באחרית הימים
Yalkut Shimoni Shmu’el 105:
ויאמר ה’ אל שמואל שמע בקול העם (הזה). תני רבי שמעון בן יוחאי אומר לא אותך מאסו כי אותי מאסו וכו’ בשלשה דברים עתידים למאוס, במלכות שמים, ובמלכות בית דוד, ובבנין בית המקדש. אימתי מאסו שלשתם בימי ירבעם, הדא הוא דכתיב ויען איש ישראל ויאמרו אין לנו חלק בדוד זו מלכות שמים, ולא נחלה בבן ישי זו מלכות בית דוד, איש לאהליו ישראל ולא לבית המקדש אל תקרי לאהליו אלא לאלהיו.
א”ר סימון בבר מנסיא אין ישראל רואין סימן גאולה לעולם עד שיחזרו ויבקשו שלשתם, הדא הוא דכתיב אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה’ אלהיהים זו מלכות שמים, ואת דוד מלכם זו מלכות בית דוד, ופחדו אל ה’ ואל טובו זה בית המקדש.
Actual Idolatry in Breslov Today! – CORRECTED
In a past book review, I wrote:
The characters keep turning to Rabbi Nachman of blessed memory in what seems mighty akin to prayer. When things go awry some of them “prayed to God and Rabbi Nachman”. When things went well they “thanked both”. Personal Divine providence seems orchestrated a little too strongly by that same human being. Song lyrics are quoted which illustrate this same perspective.
I don’t think I have a problem with Breslov, but if it’s getting distorted into idolatry, I certainly do.
…
If you have read the original version of this post before, please continue reading.
Critical Update: The original post continued by misquoting the lyrics of an anonymous Breslover song (not quoted in the above book) as though they espoused Avoda Zara, God forbid. In fact, I misheard the lyrics to say this: איש האלוקים, אתה בורא עולם שירד אלינו בסוף כל הדורות… נ נח נחמ נחמן מאומן… when the real words are מתנת בורא עולם… which destroys the whole point of the post.
I wholeheartedly apologize to any relevant parties offended by this slander (‘Motzi shem ra’).
(Although I don’t yet know who they are.)
Without detracting from my remorse, please allow me to relate the background:
This post’s original form entailed several other individuals listening to the song themselves. All listeners are fluent, long-time speakers of Hebrew, with fine hearing. After a generous reader wrote in noting the true lyrics, my volunteers and myself listened once again to the recording, only this time to recognize the discomfiting truth.
My unavoidable conclusion from this incident is this was a rush to judgment. While trying to get a second opinion, I, Hyehudi editor, befuddled others into agreeing with my own Mondegreen.
- Hyehudi.org has accepted a certain procedural change in an attempt to head off any recurrence.
- I must now speak and/or correspond with my helpers to correct the false impression.
- Lastly, after removing the post for investigation, I deem it best the original hyperlink remain as is to counteract any unknown damage.
To sum up: The problem of quasi-idolatrous ideas in Breslov is still real (see the above book review and especially the quotes from the abomination, Eliezer Berland in this trustworthy exposè). Those facts remain unchanged. And yet, there is no evidence, nor any reason whatsoever to assume there is any “actual Avoda Zara” occurring anywhere in Breslov (unlike some other places, sadly).