העורך Editor
בעל ה’נודע ביהודה’ על איסור שעטנז
דרושי צל”ח סי’ ח’ לשבת תשובה:
על כן עורו נא והתעוררו נא, חזקו ואמצו לאחוז במדת התשובה, לא מבעיא עבירות שבגלוי כמו לבישת שעטנז, שבעו”ה פשתה המשפחת בגד בוגדים בגדו, וקונין פשתן מן הבא בידם בלי חותם ב”ד, וחוטי קנבוס קונים מא”י ואפילו מישראל אם אין החוטין נטוים בביתו, אין כאן הכשר, וגם נותנים הבגדים לתפור לאומן אינו יהודי, וכבר גזרנו על זה בגזרת ב”ד, וכמה מכשולים כבר נמצאו ורחמנא ליצלן מעון חמור הזה, ואותיותיו מעידין על גודל עונשו, שעטנז אותיות שטן עז ויום אחד אם לבוש בשעטנז אין תפלתו נשמעת ארבעים יום.
Good Humor Contains a Kernel of Truth
A Jew comes home from synagogue and tells his wife: “They say the Messiah is coming any day, and will take us all to Israel.”
The wife becomes hysterical. “Oh no! It would be terrible. It took years till we could finally move into this neighborhood and buy the house we wanted. Now we’ve spent a fortune fixing it up. I don’t want the Messiah to take us away.”
“Okay, okay, don’t worry,” the husband says. “We survived Pharaoh, we survived Haman. With G-d’s help, we’ll survive the Messiah too!”
[Another variation: The husband tells the wife, “The Rabbi said that soon we will no longer suffer from the Cossaks, the Messiah is about to come and take us all to Israel.” The wife thinks for a while and says, “Tell the Messiah to leave us alone. Let him take the Cossaks to Israel!”]
From Moshiach.com, here.