גמרא, שייך לכולם, עמ’ 32-39:
הערה:
הנה הציטוט משו”ע יו”ד רנ”ד ט”ו:
כ”ה תינוקות, מספיק להם מלמד אחד. היו יותר על כ”ה, עד מ’, מושיבין אחר לסייעו בלימודם: הגה – ואפילו שכרו הקהל מלמד לכל תינוקות סתם, הוא מושיב אחר לסייע בעדו, והם יתנו לו שכרו. (נ”י פ’ לא יחפור). י”א דאם אין בעיר כ”ה תינוקות, אין בני העיר חייבים לשכור להם מלמד: (הגהות מיימוני פ”ב דת”ת ותוס’ ור’ ירוחם). וי”א דאפילו בפחות מזה, חייבים. (שם בנ”י). היו יותר מארבעים, מעמידים שנים.
הנה דרשא של הרב אהרן לייב שטיינמן זצ”ל על כך שאין גאולה בלי הכנה:
מתוך היברו-בוקס, כאן (ואילך).
אור החיים ויקרא פרק כ”ה פסוק כ”ה:
כי ימוך אחיך וגו’ פרשה זו תרמוז ענין גדול, והערה ליושבי תבל, כי ימוך על דרך אומרו (קהלת י’ י”ח) בעצלתים ימך המקרה, ואמרו ז”ל (מגילה י”א) עשיתם לאותו שנאמר בו (תהלים ק”ד ג’) המקרה במים עליותיו, מך, כי כשהתחתונים מטין מדרך הטוב מסתלקים ההשפעות, ומתמסכן עמוד הקדושה, כי העיקר תלוי בהתחתונים.
ואמר ומכר מאחוזתו, ירצה על המשכן משכן העדות אשר הוא אחוזתו יתברך שבו השרה שכינתו, ובעונותינו נמכר הבית ביד האומות, וכמאמרם ז”ל (שוחר טוב עג) בפירוש פסוק מזמור לאסף באו גוים וגו’.
והודיע הכתוב כי גאולתו היא ביד הצדיק אשר יהיה קרוב לה’, על דרך אומרו (לעיל י’ ג’) בקרובי אקדש, הוא יגאל ממכר אחיו, כי האדון ברוך הוא יקרא לצדיקים אח כביכול (זוה”ק ח”ג ק”ס ב’) דכתיב (תהלים קכ”ב ח’) למען אחי ורעי, והגאולה תהיה בהעיר לבות בני אדם ויאמר להם הטוב לכם כי תשבו חוץ, גולים מעל שלחן אביכם, ומה יערב לכם החיים בעולם, זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשלחן אביכם, הוא אלהי עולם ברוך הוא לעד, וימאיס בעיניו תאוות הנדמים ויעירם בחשק הרוחני, גם נרגש לבעל נפש כל חי עד אשר יטיבו מעשיהם, ובזה יגאל ה’ ממכרו, ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל, ומהם יבקש ה’ עלבון הבית העלוב.
What is true is already so. Owning up to it doesn’t make it worse. Not being open about it doesn’t make it go away. And because it’s true, it is what is there to be interacted with. Anything untrue isn’t there to be lived. People can stand what is true, for they are already enduring it.