‘Don’t Be Very Righteous’

There appears to be a problem in always following the Arizal. Here’s one example. The Arizal says one should not set one’s fixed study session of Scripture at night. (This is the most lenient and, I think, accurate interpretation. The Ari was/is taken by many Chassidim to “forbid” reading even Tehillim or Chumash at night, and the like!) This sounds reasonable for those whose time is their own. But what of a blue-collar worker who finishes work late and whose only viable daily learning opportunity is a Tanach class? Was the Arizal speaking only of extra piety, or ‘Midas Chassidus’?

הרב רפאל סאלאווייציק בענין הרב שך

למסור לידי

הגאון וכו’ וכו’ ר’ חיים גרינימן שליט”א

מאת הדושו”ט כל הימים שלוכ”ח בה”ה

שלום ורב טוב להדר”ג שליט”א

היות ששמעתי באיחור רב מה שיצאו בהתקפה נגד הדר”ג, וגם באו הדברים בדפוס בעתון הטפשי דמתקרייא יתד נאמן.

מצאתי לחובה לבוא הפעם בכתב להביע את דעתי הקלושה, שאין להתייחס להדברים שנאמרו כלל וכלל.

ואדרבה ??? את כבוד גדול להדר”ג שליט”א, כי בחר בו את המטרה לחציו.

וכמאמר אאזזצוקללה”ה “מצרף לכסף וכו’ ואדם לפי מהללו” שפירשו מי מהלל אותו וד”ל.

ורק לפלא על ירידת הדורות ושפל המחשבה, כי לוקחים ברצינות דברים מאלה וכאלה, וכמאמר החכם “לא תוכל לנצח את… אלא בשתיקה”.

חו’ טבת התשנ”ג ירושת”ו

                                                 ידידו עוז

ברוך רפאל יהושע הלוי סאלאווייציק

Update: A gentle reader informs us Rabbi Shach had earlier attacked Rabbi Soloveitchik himself. Good to know.

Second update: Here is an image of the letter sent (found here):

דיינות שאינה הגונה

כמעט כולם יודעים מהו טיב הרבנות הרשעית של המדינה, אבל תמיד טוב להמחיש בסיפור קונקרטי.

הנה מעשה עליו שמעתי כעת:

דיין אחד בבית הדין למשפחה שאל את הבעל במה עיסוקו, וכמה מרויח (עבור הכרעת סכום תשלום מזונות, ואכמ”ל מצד ההלכה). הבעל השיב בנתונים, אך הדיין החל להתוכח עמו והאשים אותו בשקר, עד שהאשה בעצמה (שגם פתחה תחילה ברצונה לגירושין) נאלצה להגן עליו. כידוע וכמפורסם, המשפט האנטי-יהודי הרשמי (קרי, בתי המשפח) ואף הלא-רשמי (קרי, הרבנות הראשית) נוטה לפמניזם.

בשלב זה שאל הבעל ריטורית את הדיין אם הוא ה”טוען רבני” של אשתו.

הדיין התנצל בקרירות: אני מתנצל.

ושוב הבעל מעיר שרק כעת התחוורו לו דברי רש”י בביאור “לא תכירו פנים במשפט”, לפי שכשרואה שהדיין מכבד את חבירו מסתתמין טענותיו…

ושוב הדיין: אני מתנצל שנית.

ולמה כל זה נצרך לנו? ראו זה פלא, כל הדו שיח הנ”ל הושמט מהפרוטוקול.

מדוע?! “מפאת קוצר הזמן“, כך דברי המזכיר של ה”בית דין”.

[הערה: אולי כדאי להקליט הכל בסתר?]

אותו דיין, אגב, נתפס מאוחר יותר בלקיחת שוחד (או ליתר דיוק, נתפס בעוון ההיתפסות בלקיחת שוחד [ר”ל, שוחד לא רשמי ומובנה]), אבל החברים שלו ממשיכים עוד בשלהם.