צריך לדעת יסוד כללי. גם היתר “גמור” ושל חז”ל יש לו גבולות. ולמשל, אם אמרו, הלכה כהמיקל בעירובין, הרי אין ההוא כובס והצדוקי בכלל. כי אמנם מ”ט פנים יש, אך לא לא יותר ולא בכל שאלה. וכן אם כתמים תולין “בכל מידי”, אין זה פשוט ממילא להתיר כתם כגריס בזה”ז. וגם אם כל הענין רק סייג, עכ”פ גם סייג יש לו שיעור למטה כל דהו. והבן.
I haven’t finished learning the matter, but it appears from Shach on Shulchan Aruch Y.D. (190:27, S.K. 37) the words of the S.A. are based upon a scribal error in the Ramban, and are against the Gemara. How come the Beis Yosef didn’t think twice?
The Gra idem says:
וכן אם כו’, טעות הוא דזה לכו”ע טמאה כמש”ש בגמ’ ועש”ך
The Achronim seem to elegantly dance around the issue.
At first, it was only making your Borsalino hats and Streimels by skinning animals alive (for shinier sheen), and live dismemberment of unsuitable chickens, and burning off chicks’ flesh beaks, and taking away newborn calves…
Where does it end?!
For an example of the Torah of the Achronim, complete with an “Achron” question, an “Achron” resolution, and “Achron” pilpul, see Toras Hashelamim Yoreh Deah 183:3.