האם מחבר ‘אם הבנים שמחה’ סתם הושפע מהשואה? ר’ יואל טייטלבוים עצמו דוחה את הטענה

הנה שיעור יפה של הרב בצלאל גנז שליט”א ביארצייט של הרב ישכר שלמה טייכטל זצ”ל בעל “אם הבנים שמחה” (שע”י ארגון קדושת ציון)…

הרב גנז גם מציין (16:30-17:34) את דברי הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ”ל (האדמו”ר מצאנז קלויזנבורג) שאם היו שומעים לרב עקיבה יוסף שלזינגר ז”ל ועולים לארץ בהמונים הרי מליונים היו יכולים להינצל — כמעט אותה טענה אותה כינה החזו”א (לפי השמועה) “אפיקורס שומר מצוות“…

אגב, בעבר גם הובאה ההיתר של הרב טייטלבוים עצמו להדפסת ספר “אם הבנים שמחה”.

ניתן לשמוע \ לראות הכל כאן…

פר’ ויקהל: הלואי היה לי כל צרכי המקדש והייתי תורם הכל לבדי

שפתי כהן שמות ל”ה כ”ט:

כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם להביא לכל המלאכה וגו’. שמעתי ממורינו ז”ל שהקשה ואמר אחר שאמר ויבואו האנשים על הנשים כל נדיב לבו הביאו חח וגו’ וכל איש אשר הניף תנופת זהב וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ועורות אילים וגו’ הביאו כל מרים תרומת כסף ונחושת הביאו וכל איש אשר נמצא אתו עצי שטים הביאו וכל אשה חכמת לב וגו’ ויביאו מטוה וגו’ והנשיאים הביאו וגו’, מה חידש בזה הפסוק שאמר כל איש ואשה כבר הובא הכל, אלא אמר הוא ז”ל שהיו בהם בישראל אנשים ונשים שהיו מתאוים ואומרים הלואי היה לי והייתי מביא אני הכל לבדי, והקב”ה שהוא בוחן לבות חשב להם המחשבה כמעשה ואמר למשה כתוב כל איש ואשה אשר נדב לבם להביא, כל המלאכה הביאו, מעלה אני עליהם כמו שהביאו הכל כל הנדבה, זהו הביאו בני ישראל נדבה וגו’, אף אנו נאמר על דרך זה על פסוק וכל אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ועורות אילים וגו’ הביאו, רש”י פירש ואמר או קתני ולפי דרכנו נאמר שמי שהביא תכלת ומתאוה להביא ארגמן או הביא ארגמן ומתאוה להביא תולעת שני וכן עורות אילים ואין לו מעלה עליו הכתוב כאילו הביאו, לזה אמר תכלת וארגמן בוא”ו העיטוף, וכן כולם.

כפתור ופרח.

לא צנוע לדבר על צניעות – האמנם

שמעתי מת”ח בעיני עצמם מלהגים שהמדבקות החדשות בחוצות נגד לבישת פ”נ לנשים נשואות ברשות הרבים הם-הם סתירת מדת הצניעות. כיו”ב יש טוענים שללמד ילדים וילדות על מצות צניעות וקדושה זה היפך הצניעות והקדושה, ויש בזה סכנה שיהפך לרועץ.

קודם כל, עוד לא שמעתי ראיה משכנעת שכן הוא ה”צניעות” ע”פ תורה.

שנית, הבט לתוצאות בשטח (וזה עוד בלי לציין את “אנס הכלות”).

שלישית, והוא העיקר, הגע עצמך:

פ”נ זה לא רק ביטול איסור עשה אלא הפיכת כל מדת הצניעות לליצנות גמורה. אפי’ נשים נכריות בזמן התורה כיסו שערן לאחר נישואין (סנה’ נ”ח ב’). וזה לא רק היתר להמון אלא גם ל”בני תורה”. ולא רק בני תורה אלא העידית. ולא רק היתר אלא לכתחילא. ולא רק לכתחילא, אלא מי שמחמיר יוצא דופן וחשוד (ב”ה, זה מתחיל להשתנות). ואין אפי’ דעה ידועה להיפך, כי גם הרב עובדיה יוסף זצ”ל מתיר פ”נ לאלמנה וגרושה.

(שלא לדבר על תקרובת ע”ז.)

וכן בנוער, צבור היראים ברובו תומך במימון הרשיות להפיכת כל הארץ לסדום ועמורה, ובלבד שיתנו גם קצת פירורים לת”ת. ולא מענישים אפי’ במה שידנו תקיפה. וגם מעכבים את גיל הנישואין (באותה עצה עם השלטון). ומה יעשו הצעירים ולא יחטאו מחוסר ידיעה?

שמו שמים, דוקא מי שמנסה לתקן, אותו יאשימו בפגיעת הצניעות?!

Golda Shrugged

In his “Palestine: Peace Not Apartheid” Cursedian Jimmy Carter relates he met with Golda Meir in 1973 and asked the following:

‘I said that I had long taught lessons from the Hebrew Scriptures and that a common historical pattern was that Israel was punished whenever the leaders turned away from devout worship of God.  I asked if she was concerned about the secular nature of her Labor government.’

Bam! Right in the teeth. The old sinner’s answer was a silent shrug.
Now, Carter contrasts Golda with the later Menachem Begin whose religion helped him get votes, but one could still ask the same question about the State as a whole, considering its roots.
Anyway, he’s right about “punishment”. But no more, as it says many times: אך אתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך. Rabbi Yitzchak Brand says much more on this.
Here is another related post on Golda.

(By the way, it’s not apartheid.)

Why Did the Hamas Invaders Take SO MUCH Time?!

As we said before:

Hamas Invaders Were Told in Advance: TAKE YOUR SWEET TIME!

This alone indicates the Shabbos-Goy enemy was enabled by a traitor on the Israeli side. Although maybe using only this fact violates the “Affirming the ConsequentFallacy.

Chananya Weissman eloquently argues —

The Mishna in Avoda Zara 70B states as follows:

בולשת שנכנסה לעיר בשעת שלום חביות פתוחות אסורות סתומות מותרות בשעת מלחמה אלו ואלו מותרות לפי שאין פנאי לנסך

If a [gentile] military force entered a city in peacetime, open wine barrels are forbidden [because we assume they poured the wine for idolatrous libations]; sealed barrels are permitted. During war, these and those are permitted, for there is no spare time to pour libations.

If there is no time during an invasion to splash some wine, there is certainly no time to take selfies, make videos, torture people to death, mutilate them, take smoking breaks, sit down for meals in people’s homes after murdering them, and walk around at a leisurely pace over many hours – when you know there are military bases with Apache helicopters within earshot and anyone can take a bus from anywhere in the country and arrive during all that time.

But Daniel Greenfield points out (at the end of his piece) that the attackers were on a fearless drug-fueled craze (Captogon), and so weren’t acting entirely rationally. I never tried that drug, and I don’t think he did, either.

(Wait, were they all drugged? Were they all told they had time? What about the Aza “civilians”?)

I think there is sufficient proof of Israeli treachery toward the Jews, either way. A real “Stab-in-the-back”! The question is why did it take “Our” side so long? Who told the evil Israeli “soldiers” and media to stand down, to wait, to say and do nothing?

Judging by how much food and weapons the attackers brought along, the traitors may have double-crossed Hamas, as well. Small comfort…