העורך Editor

קבלתי (מתוך פייסבוק):

ישראל חייבת היתה מזמן, ועודנה חייבת כעת, להקדים תרופה למכה: לרכז את מלוא כוחותיה, לתקוף את איראן מתקפה אסטרטגית כוללת ולהשמיד את מירב המטרות – הכלכליות, המשטריות, האזרחיות והצבאיות – שביכולתה.

ישראל חייבת לעשות זאת משום הכלל האסטרטגי הפשוט של עם ישראל, כלל שמערכת הביטחון זנחה בדור האחרון:

‘הקם להורגך השכם להורגו’.

האיראנים – כצפוי – ניצלו את חוסר האסטרטגיה (ולכן ההיסטריה) הישראלית בכדי לייצר סבב טקטי ישיר מולנו, שייענה – אולי – בתגובה טקטית ישראלית ותו לא.

אסטרטגית, מבחינת הנזק, אין הבדל בין הסבב האיראני הנוכחי לסבבים קודמים, מול ארגונים סמוכים.

ואולם בלי שום קשר למתקפה ולהסחת הדעת האיראנית שאנו חווים כעת, ההתדרדרות למלחמה אזורית (ואולי אף יותר) היתה ונותרה עניין של זמן בלבד.

בעיית העומק היא שמערכת הביטחון גררה את המדינאים, להפקדת האסטרטגיה הביטחונית בידי האמריקנים.

רמטכ”ל שסירב להיכנס לרפיח בגלל האמריקנים, לא יתקוף משמעותית באיראן – ומאותה סיבה.

שיתוף הפעולה האמריקני והאירופאי, שראינו הלילה בהגנת שמי ישראל, נועד למנוע תגובה אסטרטגית ישראלית ומונע מאינטרס הפוך לזה שלנו.

דומה כי ההנהגה הביטחונית והמדינית שקועה בקונספציה שגויה שאינה מבינה שהאינטרסים שלנו ושל האמריקנים שונים בתכלית, קונספציה שלצערי, תאפשר לאיום האיראני להמשיך ולהתעצם.

לכן יש להחליף את צמרת הצבא, השב”כ והמוסד – האחראים מקצועית לשואת ה-7 באוקטובר, במפקדים שלא זוהמו בקרנות ווקסנר ובשיעבוד לאמריקנים – כאלה שבעורקיהם קיימת התשוקה לניצחון אסטרטגי ולנקמה.

גם ההנהגה המדינית המובילה, שבפועל נתנה את ידה לכל ההתנהלות הביטחונית ואף ניסתה לייצר סביבה אסטרטגיה חייבת להתפטר.

למען הדורות הבאים חייבת ישראל להכות באיראנים במלוא עוצמתה, בדיוק כפי שנהגה במלחמת ששת הימים מול איום דומה.

ואולם רק הנהגה מדינית חדשה תהיה מסוגלת לעשות זאת.

Nor are they allowed to do so at a shaded bus stop. And it doesn’t at all matter what the electronic cigarette contains.

To quote Calcalist (Adar 5779\March 2019):

ביום שישי הקרוב (8.3) ייכנסו לתוקף הוראות חדשות בחוק איסור הפרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק, שאושרו בכנסת היוצאת.

בהתאם לחוק המתוקן, שאושר בכנסת האחרונה ביוזמה משותפת של הח”כים כבל, גליק, בן ראובן ובתמיכת סגן שר הבריאות ח״כ יעקב ליצמן, כל ההגבלות הקיימות על פרסום ושיווק של מוצרי טבק יחולו על כלל מוצרי העישון ולא רק על מוצרי טבק כפי שהיה עד כה, לרבות על סיגריות אלקטרוניות ותערובות שונות לעישון שאינן טבק.

ההרחבה תחול גם לגבי החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון כך שהחל מיום שישי יחול איסור על שימוש בסיגריות אלקטרוניות (אידוי) וכן חימום טבק או עישון סיגריות שאינן מכילות טבק בכל מקום ציבורי כפי שעישון טבק אסור במקומות ציבוריים.

Not to mention halachically!

(The original text of the law is supposed to be here, but the Knesset site is down. Some of the laws (courtesy of Nevo) may be found on the Avir Naki website.)

Communicated.

קודם כל בית המקדש, אחר כך המשיח.

נראה לכאורה שההגדה של פסח הופכת את הסדר ההגיוני בכך שהיא מבטאת תחילה את הרצון לחזור לישראל לפני הרצון להשתחרר מעבדות. הרי לכאורה קודם כל צריך להשתחרר מעול העמים לפני שמגיעים לארץ. זו הייתה גם גישתם של בני ישראל ביציאה ממצרים. הם השתחררו מעבדות בראש השנה ועזבו את מצרים בניסן לכיוון ארץ ישראל (לפי הכתוב במסכת ראש השנה, דף י”א עמוד א’ – “בר”ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים”).

האמת היא ששחרור זה היה יכול להתבצע גם בסדר הפוך: בני ישראל היו יכולים להגיע לארץ בעודם נותרים כפופים לאומות. כך מסביר הגאון מווילנה את הפסוק “צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה” (ישעיהו א’, כ’): ירושלים תהייה משוחררת תחילה, ורק אחר כך ישראל תשוחרר.

האבודרהם חולק את אותה תפיסה. לדבריו, עם ישראל יוכל לקבל בחזרה את אדמתו, אך חירות מוחלטת תתקבל רק בימי משיח. תפיסה זו נתמכת גם על ידי חז”ל בתלמוד הירושלמי, שם נטען כי “אמר רבי אחא זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד” (מעשר שני, ה’, ב’).

במסכת מגילה גם האמוראים נוקטים בסדר זה בתפילת עמידה. הברכה לבניית ירושלים קודמת לברכת החזרת מלכות בית דוד. כך, תהליך השחרור מתחיל בבנייה מחדש של ירושלים ובית המקדש השלישי, לפני ביאת המשיח. הגמרא במסכת מגילה (דף י”ז עמוד ב’) מבטאת את הרעיון במילים הבאות: “כיון שנבנית ירושלים בא דוד”. על כך מסביר רש”י ש”אחרי שיחזרו היהודים לבית המקדש יבקשו… שם דוד מלככם”. תפיסה זו קיימת גם בזוהר, שם נאמר כי “בניית בית המקדש מקדימה את קיבוץ הגלויות”.

הסדר הזה  בא לידי ביטוי גם בהגדה של פסח עם הפסוק “הָשַׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל”, כלומר למרות שאנו עדיין תחת עול העמים, עדיין נחגוג את חג הפסח בבית המקדש. רק אז מגיע “הָשַׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין”, המסמל את השחרור שלנו משעבוד העמים והגעה לחירות מוחלטת.

(דברי תורה מפי הרב אריאל)

Download (PDF, 507KB)