משה פייגלין קולט היטב את הפסיכופת נתניהו

במילים קצרות על שליחת א. ברק ימ”ש להאג:

לא מן הנמנע, ששיתוף הפעולה של נתניהו עם הטריבונאל האנטישמי בהאג ועם הכהן הגדול של ההפיכה המשפטית – נועד לתת לגיטימציה להחלטה שתחייב את ישראל לסגת מעזה.

החלטה כזו תוציא לממשלת המחדל את הערמונים מהאש.

כרגיל, יאשים נתניהו את השמאל בכך שמנע את הניצחון ועם הקישקוש הזה ילך לבחירות.

When Do Events Influence Our Torah Understanding?

Rabbi Eliezer Eisenberg has a great article on this topic regarding the regret of the Shevatim for the sale of Yosef once they started suffering (in eerie ways).

Now, I recall Rabbi Brand once wrote that while it ultimately depends on what we understand in the sugya, events can wake us up to that.

He brings a proof from Shabbos 134b:

… ההוא דאתא לקמיה דרבא אורי ליה כשמעתיה איחלש רבא אמר אנא בהדי תרגימנא דסבי למה לי אמרו ליה רבנן לרבא והתניא כוותיה דמר אמר להו מתניתין כוותייהו דיקא…

פירוש יפה של הרב מאיר כהנא על מכת דם

מוסר מעוות – הגה”ק בעל אור הרעיון זצוק”ל הי”ד

 

מדוע השליכו אותם ליאור דוקא, ולא מצאו דרך אחרת להרגם? מסביר במדרש : “כדי שלא ייראה דם בארץ מצרים, שקשה עליהם ראיית דם, ובעבור זה לא היו שוחטין הבהמה, ובדם לקו ביאוריהם”. זהו דבר נפלא, ויש לפרשו ולהרחיבו. הנה, יש לגוי הרשע טבע מוזר ומרושע: על בהמות הוא חס, שאינו רוצה לראות בהריגתן ובדמן, אבל על אדם אינו חס, ומשום כך לא אכלו המצרים בשר, ואדרבה, העברים שאכלו בשר היו להם לתועבה, ובזו להם, והסתכלו עליהם כברברים, בתחושה שהמצרים הם עם יותר עליון ויותר תרבותי, וזאת כוונת הפסוק: “כי תועבת מצרים כל רעה צאן “, וכן “כי תועבת מצרים נזבח לה’ אלקינו; הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם! ” – כי אכילת הבשר היתה תועבה בעיניהם בגלל ה”מוסר” שלהם, והגזימו עד כדי כך, עד שלא יכלו לגור יחד עם העברים ואפילו לא לאכול אתם, כמו שכתוב: “כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה היא למצרים “, אבל אותם מצרים שחסו כל כך על בהמות, בעלי חיים, רצחו באכזריות בני אדם, ובצביעותם לא רצו להרגם בשפיכת דמם, אלא בהשלכתם ליאור.
 וכנגד זה הקב”ה הלקה את היאור בדם, מדה כנגד מדה, כאילו אמר: אתם שפכתם דמים ע”י היאור בלי שהיה דם ממש, וקיוויתם שזה יכסה על פשעיכם; אני לוקח את היאור הזה והופך אותו לדם, כדי שהכל ידעו מה נעשה בו. ומוסר מסולף זה נרמז גם בהושע: “זבחי אדם – עגלים ישקון”. וכן בימינו, אנו רואים שאחוז ניכר של הלוחמים למען בעלי החיים, אינם חסים כלל וכלל על בני אדם.