היום: שיעורים בלשון הקודש
מטעם “בית מדרש ללימודי לשון הקודש” בראשות הרב אלדד נקר, הרב יהושע שטיינברג, הרב בנימין מסילתי, והרב צבי אברהמס.
ראה במודעה:
מטעם “בית מדרש ללימודי לשון הקודש” בראשות הרב אלדד נקר, הרב יהושע שטיינברג, הרב בנימין מסילתי, והרב צבי אברהמס.
ראה במודעה:
Stay tuned…
Oops, I meant VAYIGASH!
I haven’t examined it too closely yet, but it seems useful. The “Search” function at least is intelligent.
You don’t know the vort? Here:
Among the phenomena that will take place just before the coming of the Messiah, the Talmud (Sanhedrin 97a and Sotah 49b) lists pnei hador kipnei hakelev, literally: “the face of the generation will be like the face of the dog” — very cryptic. Some translate pnei hador as “the leaders of the generation,” which renders the phrase as: “the leaders of the generation will be like the face of a dog” — still quite puzzling. Among the most incisive readings is that of the legendary Rav Elchonon Wasserman citing Rav Yisrael Salanter: A dog may run ahead of its master, but when there is a fork in the road it waits to see which way the master prefers, and then runs ahead again — until the next fork in the road. Physically, the dog is in front, but he is not leading. The master, though he is behind, is actually leading.
So it is with today’s political leaders. They wait for the latest poll results before making policy pronouncements. They are not leaders but followers… of the polls. (They should be called poll-iticians, not politicians.)
זה מה שאני מעלה מהתובנה בכתבה משנת תשע”ו של מתי הורוביץ (כבר ראיתי שהעתיקו אותה בלי לתת קרדיט!), “תעשה הכל, אבל בלי טיפת אידיאולוגיה!“
ציטוט מתוך הכתבה:
השבר האידיאולוגי הפוקד את יושבי הבית המדרש מביא למצבים אבסורדיים, אסור לשנות שום דבר על בסיס “נכון / לא נכון” אבל מותר לשנות הכל מתוך סיבות חיצוניות. הרשימה ארוכה אבל אפשר לתת כמה דוגמאות:
אם יטען מישהו שבדור שלנו שכולם “בקיאים בתפילה” – אין צורך ב”חזרת הש”ץ” – לא יאבו שמוע לו, ואם יבקש לוותר על פסוקי “ובא לציון” מטעמי מלמול חסר כוונה – יסלקו אותו מעל כל במה.
אבל אם יעשה זאת משום שממהר – יסלחו לו, ואף יאשרו לו.
או מי שיבקש לפתוח ישיבה המשלבת לימודי חול מתוך טענה “שכך ראוי” – אזי יחרימו אותו ויבקשו ממנו להסיר את השם “ישיבה”, אבל אם יעשה את אותה פעולה מבלי לטעון שזה “נכון” אלא לצרכי פרנסה או טיפול בנושרים – פתאום מותר יהיה להצמיד את השם “ישיבה” – למוסד שלומדים אנגלית, ספורט ומוזיקה.
אם תבוא אשה ותרצה להיות “ראשת ישיבה” מטעמי “שוויון נשי” – היא תחטוף בגיזרה הציבורית, אבל אם היא תמסור שיעורי תורה לצרכי פרנסה בעלמא, יניחו לה.
(מבלי להביע עמדה על הדוגמאות ועל הפרשנות.)
כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון! ועדיין צ”ע.