דינא דמלכותא במדינת ישראל? – דעת הרב שלמה פישר

א”א לסמוך ע”ז לגמרי, אבל ז”ל “גאון מופלא: סיפורים על הרב שלמה פישר זצ”ל, מזווית אישית בלבד” של מאיר דורפמן (הועלה לפורום אוצר החכמה):

פעם שאלתי אותו על דינא דמלכותא במדינת ישראל, שיש פוסקים רבים הסוברים שזה דין דאוריתא רלוונטי (למשל בשו”ת “חוות דעת”, ובשו”ת “ישכיל עבדי”), והוא הגיב בחד משמעיות: “איזה דינא דמלכותא יש כאן במדינת ישראל? הרי זו רפובליקת בננות”. ביקשתי שיתן לי דוגמא, מדוע הוא חושב כך, והוא אמר: “למשל, מפלגת העבודה עולה לשלטון, מוחקת את חובות המיליונים של הקיבוצים. זה דין? אין בזה שום סדר. אלו הטבות למקורבים”. רציתי לשאול האם בשלטון הצאר הרוסי היתה יותר אחידות, ואולי הוא היה סובר ש”אין הכי נמי”, ומהם גבולות הסעיף בשו”ע של מלכות הקובעת “דין לזה ודין לזה”, אבל הוא היה נחוש מאד בדבר, ולא העזתי לשאול.

 

Did You Know Achav Was a Satmar Chassid?

Yep.

You may already know R’ Yoel Teitelbaum was an Achav Apologist (Nu, as their circles love quoting: איש לפי מהללו!), [then, right where the meat should go, Vayoel Moshe trails off with the Poor Man’s Appeal to Authority, “אכמ”ל”, which does not mean Acamol].

But Achav (yes, the king with no portion to Olam Haba), also agreed with the Satmar Rebbe!

The Satmar Rebbe claimed the Six-Day War wasn’t miraculous since Hashem doesn’t do miracles through the wicked. Achav was of the same mind (well, it’s hard not to arrive at that idea. It’s the default human conception until and unless you read the Torah, which neither Achav nor R’ Teitelbaum did seriously (if not worse), although both respected it).

Radak (Melachim I 20:14):

מי יאסור המלחמה, כענין ויאסור את רכבו שהוא ענין טיקוס הרכב כי ראש המלחמה יקרא אוסר לפי שהוא מתחיל והעם אחריו ולמה שאל אחאב מי יאסר ומי יאסור אלא הוא שהיה מלך אלא לפי שהיה עובד ע”ג והקב”ה עושה עם ישראל נס חשב אחאב שלא יעשה הקב”ה הנס אם יהיה שם הוא לפי שהוא עובד ע”ג לפיכך שאל מי יאסור המלחמה ויאמר אתה.

עוד ‘מדרש’ מזויף – פרשת קורח

הנה “מדרש” שמצאתי בספר “עיני העדה” פר’ קורח (ע”י עלון “הידברות” גליון 506, שנת תשפ”א, רח”ל) – איני מכיר הספר ולא את מי שמצטט ממנו:
ראשית, אין שום קשר ל”עושק” הלכתי, והול”ל מפקיע שערים. והיכן הלך גמ’ פסחים קי”ט שקורח מצא מטמון? ועוד, וכי בני לוי נשתעבדו? ודוחק קצת לגנות את בני ביתו על חינם, אדרבא, בני קורח לא מתו, ויצא ממנו שמואל. והוא גם הוא מנושאי הארון עד שנתקנא ואשתו הסיתה אותו (וגם היא לא ידוע עליה רעה מקדם לכן). ומה שייך כאן עונש כפל? ואיך היה נאהב אם היה מנצל את אחיו? ועוד.
וכבר דברנו כמה פעמים נגד “מדרשים” מזויפים, אבל לפחות השקרן דנן הוא שקרן גרוע…
אגב, עפ”ר טפשים כיו”ב מלמדים זכות על קרח גם לאחר שכפר, נגד חז”ל ומסלפים דברי האר”י.