העורך Editor

A Surprising Translation by Rabbi Aryeh Kaplan

Here is Sichos Haran [Breslov] 87, relating to Succos:

לפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה. כי אמרי אנשי: ‘כל נער יש לו אשה נאה’. והאתרוג הוא בחינת אשה, כמו שכתוב בזהר (תקונים יג, כא) שהאתרוג הוא בחינת (שיר השירים ד ז): “כולך יפה רעיתי ומום אין בך”. ובימים נוראים ישראל הם בבחינת נער, כי אזי הם בבחינת: “והנה נער בוכה” (שמות ב ו), מיד: “ותחמל עליו” כמו שכתוב בתקונים (תקון יא), ועל כן ראוי שיהיה לישראל אתרוג נאה כנ”ל.
ומי שבוכה ביותר ונכנס ביותר בבחינת “נער בוכה” ראוי שיהיה לו אתרוג נאה ביותר כנ”ל.
כי זה שאומרים העולם שכל נער יש לו אשה נאה, זה יש להבין. כי עקר השכל הוא מהמח. והמח שואב ממח שבעצמות, שהוא נשקה על ידי לחות ושמנונית הגוף בבחינת (איוב כא כד): “ומח עצמותיו ישוקה”. כי על ידי לחות ושמנונית הגוף נשקה המח שבעצמות וזהו עקר קיום השכל. כי עקר קיום השכל על ידי לחות ושמנונית הגוף כמובא במקום אחר. ועל כן מי שהוא נער ואין שכלו בשלמות ונשאר מחו כנוס בעצמות כי אין שואב מחו ממח שבעצמות ומחמת זה אין שכלו בשלמות כנ”ל, נמצא שנשאר המח כנוס בעצמות. ועל כן בת זוגו שנלקחה מן העצמות כמו שנאמר: “ויקח אחת מצלעותיו” (בראשית ב כא) וכו’, נמשך אליה רבוי המח שנשאר כנוס בעצמותיו אשר משם נלקחה כנ”ל. ועל כן בת זוגו נאה כי עקר היפי על ידי המח והחכמה בבחינת: “חכמת אדם תאיר פניו” (קהלת ח א). ועל כן היא נאה מחמת שנמשך אליה רבוי המח כי היא עצם מעצמיו של זה שאין שכלו שלם ונשאר מחו כנוס בעצמותיו כנזכר לעיל.
ובקדושה זה בחינת שנמשכין שרשי הדעת אל האתרוג ועין בכונות (שער הכונות סוכה ה) סוד אתרוג ולולב עין שם.
ולבאר קצת כי עקר הכונה להמשיך אל האתרוג שהוא בחינת מלכות המחין שבגוף דהינו החסדים שבוי”ו קצוות. אך אי אפשר שיתנו הארה אל האתרוג כי אם על ידי שמקבלין הארה משרשי המחין דהינו משרשי החסדים שבדעת שזהו סוד הנענועים עין שם. נמצא שעקר הארת האתרוג בחינת מלכות על ידי שנתרבין ומאירין בחינת המחין שבוי”ו קצוות על ידי שנמשך אליהם הארת המחין שבראש כנ”ל. וזה בחינת הנ”ל. רק שם הוא נער ממש ונשאר מחו כנוס בעצמות ולא עלה למעלה אל המח כנ”ל, וכאן בקדושה הארת האתרוג על ידי שממשיכין בכונה הארת המחין שבראש לתוך בחינת הגוף. ונתרבה ומאיר המחין שבגוף ומשם נמשך המחין אל האתרוג והבן. עין שם היטב בכונות ותבין.
וזה בחינת סוכה: כי “נער ישראל ואהבהו” (הושע יא א). אהבה זה בחינת ימין בחינת חבוק יד ימין בחינת סוכה. וזה נעשה על ידי בחינת נער ישראל בחינת נער בוכה כנזכר לעיל.

Rabbi Kaplan in “Rabbi Nachman’s Wisdom” (Jerusalem. Breslov Research Institute, 1973) translates:

כִּי אָמְרֵי אֱנָשֵׁי: ‘כָּל נַעַר יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה נָאָה’. וְהָאֶתְרוֹג הוּא בְּחִינַת אִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (תִּקּוּנִים יג, כא) שֶׁהָאֶתְרוֹג הוּא בְּחִינַת (שִׁיר־הַשִּׁירִים ד): “כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ”.
People say that a fool has a beautiful wife. The etrog is analogous to a wife. It is written, “You are entirely beautiful, my beloved, and have no blemish” (Song of Songs 4:7). The Zohar states that this is the etrog (Tikkuney Zohar #13, 29a; #21, 56b).
What about the word כל, “every”?
וּבְיָמִים נוֹרָאִים יִשְׂרָאֵל הֵם בִּבְחִינַת נַעַר, כִּי אֲזַי הֵם בִּבְחִינַת: “וְהִנֵּה נַעַר בּוֹכֶה” (שְׁמוֹת ב), מִיָּד: “וַתַּחְמֹל עָלָיו” כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תִּקּוּן יא), וְעַל־כֵּן רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל אֶתְרוֹג נָאֶה כַּנַּ”ל.
It is also written, “Behold, a child was crying, and she had mercy on him” (Exodus 2:6). The Tikkuney Zohar (#11, 26b) says that when the Jews are like this crying child, they awaken God’s mercy. On Rosh HaShanah and Yom Kippur, the Jews resemble just such a child. In Hebrew, the crying child is a NaAR. NaAR also means a fool.

So, Moshe Rabenu is called a fool in Scripture? I bolded the section Rabbi Kaplan added to the text.

The truth is, “נער” is youth in Hebrew; and had Sichos Haran wanted to say fool, the book would have used the soundalike Yiddish word (also meaning “only”), “נאר”. Sichos Haran also goes on to quote a verse regarding נער…

Youth isn’t known for genius, as the text goes on: וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא נַעַר וְאֵין שִׂכְלוֹ בִּשְׁלֵמוּת but “fool” is not on the author’s mind or in his pen at all.