To put it mildly.
Malicious menace or not (a distinction without a difference!), the badges in charge might be your worst rodef (Maui, Meron, and many more).
Again, for the mishandling of Maui, see Ms. Luther here.
My analysis of wicked companies is usually “לאו עכברא גנב אלא חורא גנב”. Since “government of the rich by the rich for the rich” refuses to perish from the earth, it is at fault for enabling so-called “private” scandals!
One can explain this at length, and give alternate schemes of causation, but the logical principle doesn’t change.
(By the way, I’m experimenting with intermittent bolding for bullet points to make them easier to read. Like it?)
רבינו הגאון רבי שלום שכנא זאהן זצוק”ל, היה חדור מאד בציפייה לגאולה, כמו שהיה מפורסם בזה מורו ורבו מרן החפץ חיים זצוק”ל.
פעם שמע רבינו בשם הגר”א שאם תהיה אפשרות ויקריבו קרבן תמיד במקום המזבח, תתבטל כח הטומאה ממקום המקדש, ושוב לא תהיה לגויים שליטה במקום זה, ותבוא הגאולה.
רבינו שהציפייה לבנין בית המקדש היתה בוערת בו כאש, נסע מיד במונית למרן הגרש”ז אויערבאך זצוק”ל, ושאלו אם נכונה השמועה בשם הגר”א, ואם כן, מה יוכל לעשות בנידון כדי להחיש את הגאולה המיוחלת.
ענה לו הגרש”ז, שאמת היא השמועה בשם הגר”א, אולם מסתבר שאין הדברים מכוונים אליו. [כוונתו היתה שאין צורך לנקוט בפעולות מצדנו למטרה זו כאשר אין אפשרות מעשית לעשות זאת].
(מתוך גיליון תורת הקרבנות ח’)
חי’ הרמב”ן ב”ב כ”ד ב’:
ותיפוק לי’ דאין עושין לא שדה מגרש ולא מגרש שדה. לאו אדעולא מקשי אלא מתניתין נמי קשיא ליה והוה ליה למימר דאפילו אלף אמה ירחיק, אלא אורחא דתלמודא לומר ותיפוק לי’, כלומר אפילו אותן אמות שאמרה משנתנו שמרחיק משמע שלא היה לו להרחיק אלא משום נויי העיר ואמאי תיפוק לי’ דאפילו אלף אמה צריך להרחיק, ותמהני ולימא ליה התם בארץ ישראל אבל ערי ישראל שבחוצה לארץ עושין מגרש שדה והכא משום נויי העיר לא עבדינן, לפיכך אני אומר שכך פירושה, דמעיקרא קס”ד משום היזק הוא ואפילו בחוצה לארץ, וכיון שאמר עולא דמשום נויי העיר הוא פשיטא לי’ שאין תקנה זו אלא בא”י אבל בחוצה לארץ אין מן הדין שיעכב ולא תקנו בה כלום, הלואי שתינוול בפני יושביה, וכיון שכן תיפוק לי’ משום שאין עושין מגרש שדה, ואעולא מקשינן ולא אגופה דמתני’, וכן כתב רש”י ז”ל הטעם שאין זו תפארת ארץ ישראל ש”מ לא אמרו דבר זה אלא בארץ ישראל.
…
From the Operation Home Again newsletter:
Translated from the original by Rav Shmuel Pollak, author of Az Nedabru book series and weekly newsletter.
A point for thought in light of the outstanding blossoming in Eretz Yisrael in recent years. . . [We previously asked] why was Am Yisrael so moved by the tiny fire that came down on the Mizbeach [in the Midbar] . . . had they not seen fire come down from heaven before, whether it was at the giving of the Torah or in a pillar of fire every night? And we answered that this time the excitement was personal! It’s a fire that God sent ME . . . it’s not another great fire from God . . . on the same principle lies the answer to the question that everyone asks: what makes a Jew so excited from the land of Israel? [Is it because] it is a good and wide land and it flows with milk and honey? One could argue that in Europe one could find a much more beautiful view. . . And one could find a land with more minerals and resources than in Eretz Israe . . . We would be ignoring the fact that there is a very big and wide world outside the borders of Eretz Israel!
So what’s the answer? Right! There is a big and beautiful world outside the Land of Israel as well. . . but this whole big world is all Hashem’s handiwork. This is God’s world . . . good morning . . . I know that God is great . . . and I also know that God created a beautiful world and amazing landscapes . . . but all the beauty of Switzerland still does not speak to me . . . because it is the beauty and power of God . . . it’s like the very beautiful and nice things that are in the store window that can tell me that the store has many good things . . . but what does that mean to me . . . it’s the same . . . all the beauty and the power that exists in the great world belongs to God . . . but this is not a novelty!
But what really excites me? Eretz Tovah Chemda u’Rechava sh’Ratzita – A good lovely wide land – that you wanted! . . . that you wanted and bequeathed to our ancestors to eat from its fruit and to fill themselves from its goodness . . . this is my land!! This is a land that God gave me with all His heart and dwells in it with me . . . In any case, our love for the Land of Israel does not stem from the fact that the land is the peak of power and beauty . . . because it represents our personal relationship with Hashem! God created the United States for all the advantages it has . . . but did God ever give the USA to the Americans? Never. All of America for all its spoils is in total a showcase of the Creator of the world and the Americans hang around there like a poor person who walks around a shopping center. . . they certainly are surrounded by a lot of power and strength . . . but it has nothing to do with them. Hashem never gave the USA to the Americans. But when I walk around the Land of Israel. . . it is a land that Hashem gave me with all His heart! The flowers that are now blooming in the Land of Israel are a personal bouquet that Hashem sent me personally. . . By way of a parable, it’s like a single woman who is anxiously waiting for when she will be a bride and receive a bouquet of flowers from her groom. One might think, what is the problem? Are there no flower shops? She should go to the nearest intersection and buy herself whatever flowers she wants. Well, what’s the answer? Hey. . . May you be healthy. . .She doesn’t lack flowers. . . She wants flowers from the groom!! Even if you bring me a shipping container of flowers from the store, it doesn’t speak to me like the smallest bouquet of flowers that comes from the groom. . . This is the concept that should lead us when we get to walk . . . in the Land of Israel. . . after all, we both we living in Eretz Yisrael and those in Chutz L’Aretz bless the blessing of the Ilanot. . . but there is a huge difference between us and them. . . they walk around in the world of the Ribbono Shel Olam. . . and look in a shop window and see that God knows how to make beautiful flowers. . . Well, they can say. . . “blessed that He did not lack anything in His world and created good trees in it”. . . but when we walk in Eretz HaKodesh and see the wonderful trees blossoming . . . we are able to say, “this is a coveted land that you bequeathed to our ancestors!” These are flowers that You sent me personally! This is a completely different tone. . . you don’t want to leave Eretz Israel . . . because it’s true. . . it’s true that there are more spectacular flower containers waiting for me abroad and snowy cliffs that may be more beautiful than the Hermon . . . but it’s a beauty that doesn’t speak to me! It’s not enough for me to bless that nothing was missing in His world. I want to merit to bless the land that God gave me!
______________________________
נקודה למחשבה מול הפריחה המלבלבת בא”י.. במאמר זה אחרון נשאלה השאלה: מה ישראל כ”כ מתרגשים מהאש הקטנטונת שירדה על המזבח… וכי חסר להם אש שירדה מהשמים אם זה במתן תורה או בעמוד אש של כל לילה?? והתשובה היתה: שהפעם ההתרגשות היא מהנימה אישית!! זה אש שה’ שלח לי… זה לא עוד אש גדולה של ה’… ע”כ במאמר שלפניך… על אותו משקל בדיוק!!! כאן גם טמונה התשובה על השאלה שכולם שואלים: מה יהודי כ”כ מתרגש מארץ ישראל?? שהיא ארץ טובה ורחבה והיא זבת חלב ודבש??? וכי מישהו מתעלם מעצם העובדה שבאירופה יתכן שאפשר למצא נוף הרבה יותר יפה… ואולי גם מחצבים ואוצרות אדמה יותר מארץ ישראל…?? וכי מישהו מתעלם מהעובדה שיש עולם מאוד גדול ורחב מחוץ לגבולות ארץ ישראל??? מה התשובה?? נכון!!! יש עולם גדול ויפה גם מחוץ לארץ ישראל… אבל כל העולם הגדול הזה זה מה רבו מעשיך השם!! זה העולם של ה’… בוקר טוב… אני יודע שה’ גדול… ואני גם יודע שה’ בורא עולם יפה ונופים מדהימים ומקולות מים רבים אדירים משברי ים… אבל כל היופי של שווייץ עדיין לא מדבר אלי… כי זה יופי ועוצמה של ה’… זה כמו הדברים המאוד יפים ונחמדים שנמצאים בחלון ראווה של החנות שיכולים לבשר לי שבחנות יש הרבה דברים טובים… אבל מה זה אומר לי… כך אותו דבר… כל היופי והעוצמה שיש בעולם הגדול זה הנוי והנצח והסיגוי והשגב לחי העולמים… זה לא חידוש!!!! רק מה כן מרגש אותי??? ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית!!!!!! שרצית והנחלת לאבותנו לאכול מפריה ולשבוע מטובה… זה ארץ שלי!! זה ארץ שה’ נתן לי עם כל הלב ושוכן בה איתי… ממילא החיבה שלנו לארץ ישראל זה לא בהכרח ממקום שהנה הארץ שזכתה להיות שיאנית העוצמה והיופי… אלא על הנימה האישית והביטוי שטמון בה!!!! ה’ ברא את ארצות הברית על כל העוצמות שיש בה… אבל ה’ פעם נתן את ארה”ב לאמריקאים?? בחיים לא!!! כל אמריקה על כל שללה הוא בסה”כ חלון ראווה של בורא עולם והאמריקאים מסתובבים שם כמו דלפון שמסתובב במרכז קניות… הם בהחלט פוגשים הרבה עוצמה וכוח בחלון ראווה של ה’… אבל זה לא קשור אליהם! ה’ אף פעם לא נתן את ארה”ב לאמריקאים. אבל כשאני מסתובב בארץ ישראל… זה ארץ שה’ נתן לי עם כל הלב!!! הפרחים שעכשיו מלבלבים בארץ ישראל זה זר פרחים אישי שה’ שלח לי באופן אישי… דרך משל: זה כמו רווקה שמחכה בכיליון עיניים מתי אזכה להיות כלה ואז אקבל זר פרחים מהצד של החתן.. בעצם אם נשחק ראש קטן מה הבעיה?? חסרים חנויות פרחים?? שתלך לצומת הקרובה ותקנה לעצמה כמה פרחים שהיא רוצה?? נו… מה התשובה?? הוי… שתהיה בריא… פרחים לא חסר לי… אני רוצה פרחים מהחתן!!!! גם אם תביא לי קונטיינר של פרחים מהחנות זה לא מדבר אלי כמו זר פרחים הכי קטן שמגיע מהחתן… זו התפיסה שאמורה להוביל אותנו כשאנחנו זוכים להלך בחודש ניסן בארץ ישראל… הרי גם אנחנו מברכים ברכת האילנות וגם החוצניקים… אבל יש הבדל עצום בינינו לבינם…הם מסתובבים בעולמו של בורא עולם… ומסתכלים בחלון ראווה ונוכחים לדעת שה’ יודע לעשות פרחים יפים… נו… ברוך שלא חיסר בעולמו דבר וברא בו אילנות טובים… אבל כשאנחנו מסתובבים על אדמת ארץ הקודש ורואים את הפריחה הנפלאה… זה ארץ חמדה שהנחלת לאבותינו!!! זה פרחים שה’ שלח לי אישית!!! זו נימה אחרת לגמרי… אני לא רוצה לצאת מא”י… כי נכון.. נכון שמחכים לי בחו”ל קונטיינרים של פרחים יותר מרהיבים וצוקים מושלגים שאולי יותר יפים מהארץ.. אבל זה יופי שלא מדבר אלי!! לא מספיק לי לברך שלא חיסר בעולמו דבר!! אני רוצה לזכות ולברך על הארץ אשר נתתי לי ה’!!!