העורך Editor

אייכלר נדרש לתחזית לפיה בעוד כעשור, רוב היהודים בעולם יגורו במדינת ישראל – דבר שיהפוך הרבה מצוות דרבנן למצוות דאורייתא ועלול לגרור סכסוכים בין החברה הדתית לשאר המגזרים.

המראיין, דוד ישראל, שאל את אייכלר אם החרדים ינסו אז להשפיע באופן מובהק יותר על צביונה של המדינה. “אנחנו מאוד חוששים להשתלט על המדינה,” הסביר אייכלר.  “קודם כל, בגלל שברגע שנגיד שאנחנו רוצים להשתלט, הצד השני האנטי-דתי ישכח את כל חוקי הדמוקרטיה וערכי המוסר. ממש כמו אותו חתול שאולף לשמש כמלצר בנשף, עד שראה עכבר – וביום שבו האפיפיורות החילונית תבין שקיימת סכנה כזו, כל הנשק של צה”ל יופנה להכרעת ‘החמאס היהודי’ ו’דאע”ש היהודי'”.

אייכלר גילה שהתלונן פעם לאדם ששימש בעבר כשר המשפטים, לגבי התערבות בתי המשפט בהליכי חקיקה. “אז הוא אמר לי, תשמע, עזוב אותך משטויות. ברגע שהבנו שאריה דרעי והרב עובדיה הביאו 17 מנדטים (בבחירות 1999), קלטנו שאתם עומדים לכבוש לנו את המדינה. והיו לנו שתי אפשרויות: או להכריז על הפיכה צבאית, או על הפיכה משפטית. לא בחרנו בהפיכה צבאית כי לא סמכנו על צה”ל’ – ש”ס קיבלה אז יותר קולות בצבא מכפי שקיבל השמאל כולו”.

“אז החלטנו, הוא אמר לי, להעביר את מרכז הכובד בכל משרדי הממשלה לטובת מערכת המשפט – לחזק את היועץ המשפטי לממשלה, את פרקליטה מדינה, את היועצים המשפטיים הממשלתיים, את הפרקליטים, כי מערכת המשפט לא נשענת על ההמונים – וכך נציל את המדינה שלנו – והם עשו את זה. מה שאנחנו רואים היום, זה הם עשו”, קבע אייכלר.

“אני אומר שברגע שהם יבינו שהם מאבדים שליטה, יהיה מסוכן (לדתיים) לחיות פה. לכן אני תמיד אומר שאיני רוצה את זה. תן לי יבנה וחכמיה. תן לי את מה שאני מסוגל להתמודד איתו. אנסה להנעים לבריות את השבת, אעשה מה שאוכל באמצעים דמוקרטיים, אשב בכנסת ואעשה כמיטב יכולתי – אבל אני לא רוצה לשלוט בכם”.

אייכלר סיפר על “אישיות חשובה מאוד בציונות הדתית” שביקרה אצלו. “אמרתי לו – הזהר בלשונך. הוא אמר, יבוא יום בו יהיו לנו טייסים חרדיים, וביו”ש יש לנו כבר 400,000 יהודים, ושהוא מפיץ את זה בכל העולם. אמרתי לו – צדיק, אין  לך מושג. אתה מפחיד אותם. הם יילחמו בך. כזה יהודי  מתוק וכל כך נאיבי”.

“בשמאל אומרים היום שבנט יותר מסוכן מהחרדים, משום שהוא רוצה ‘לכבוש את המלכה עמי בבית’. לכן עלינו להיות חכמים, לא להפחיד אותם. לא להרגיז את הגויים וגם לא לעשות פרובוקציה לעם היהודי. האם אנחנו בכלל רוצים מדינה חרדית? עוד לא הסתדרנו עם מדינה יהודית, ה’ ישמרנו ממדינה חרדית”, אומר אייכלר.

Quoting from one account in the Avira D’Eretz Yisroel series:

As a business consultant, I tell people that if they want to be successful, they should speak to successful people. If you want to be a good plumber, speak to a successful plumber. If you want to be successful in real-estate, speak to someone successful in real-estate, not to a plumber.

I understood that this concept applies to aliyah as well. Hearing ten reasons why aliyah cannot be successful from people who didn’t succeed, would not help us succeed in making aliyah. We understood that we didn’t need or want support groups comprised of people who may be interested in aliyah but have not succeeded as of yet. Certainly, asking people point blank in shul (who are still in chutz laAretz) what they think about aliyah was not going to foster success. What was important was to create our own support network comprised of the people who did succeed.

On p.113 of Rabbi Dovid Landesman’s “Food For Thought“, he relates Rabbi Yaakov Kaminetsky zatzal once discovered a major halachic error in a well-known Acharon based on a simple Hebrew grammar mistake.

Does anyone know what this refers to?

In a footnote on p.116, Rabbi Landesman mentions “Shiurei Da’at” as the source for Rabbi Bloch’s remark on Agudat Yisrael waiting
for Mizrachi’s statements before it could form its own views.

Where in Shiurei Da’at is this found?

Download (PDF, 2.93MB)

I copy word-for-word from Lubavitcher site Crown Heights Info here (who else but antinomian Lubavitch would still be proud of this today?!).

“Cancelling Tishah B’Av” by Rabbi Sholom DovBer Avtzon

The custom used it be that whenever there was a celebration such as a bris or wedding, a friend or relative would honor the guests with a drink of beer or a similar beverage. There was once a bris on Erev Tishah B’Av, and no one brought any beer. This was as a precaution so the participants would not become intoxicated and be unable to daven Maariv and say Eichah and Kinos properly that night.

The Zeide, who was also at the bris, asked loudly, “Who is honoring the participants with beer?” Understanding that the Zeide desired that nonetheless beer should be served, one individual announced, “I will distribute beer.” He went home and brought a large quantity of beer, giving each participant a full cup.

Seeing that everything that individual had brought was finished, the Zeide asked once again, “Who will honor us with beer?” Once again someone replied that he would do so, and he gave everyone another full cup. This repeated itself numerous times, and the people drank much more than they were accustomed to.

When night fell and it was time to daven Maariv, there was no minyan to be found. The gabbai went from house to house, hoping to bring some people to help complete the minyan. But in every house he entered the male adults were so intoxicated that they didn’t hear his request.

The Zeide walked around the shul snapping his fingers and exclaimed, “Master of the universe! I interfered with you. I am telling You that to be able to help a Jew forget his troubles and sorrow even for a short while is more precious to me than Your Kinos and the entire Tishah B’Av!”

The bio says:

Rabbi Avtzon is a veteran mechanech and the author of numerous books on the Rebbeim and their chassidim. He can be contacted at avtzonbooks@gmail.com

Who knows if the story is even true, but have they no shame to repeat such gidduf garbage aloud about someone they respect?!

That’s “Chassidus” in a nutshell for you!