חדוש מצות תכלת בזה”ז: לא בסבי טעמא
העתק מתוך פורום לתורה:
מכתב מאת הרב אליהו טבגר שליט”א
ר”מ ישיבת תורת חיים מוסקאו, ומחבר ספר לולאות תכלת
שלום רב …. שליט”א
לפני כשלושים שנה היה לי שיג ושיח עם הרה”ג שמואל אוירבך זצ”ל בעניין התכלת. הוא עודד אותי לעסוק בזה, ואמר שזו סוגיה בתורה שגם בה יש מצווה לעסוק. הוא בעצמו דאג להכניס את המאמר שכתבתי לכתב-עת “מוריה”, ובעצמו התקשר כמה פעמים לרב יוסף בוקסבוים העורך של “מוריה” שיפרסם את זה אצלו. הוא כשלעצמו לא רצה להיכנס לבירור העניין, וטען שאין לו זמן, ולא כל אחד בר הכי להעמיק בנושא. הדבר צריך להתפרסם, ובציבור גדול תמיד יימצאו אנשים שיש להם נטיה ויכולת לברר העניין, ואם תהיה הסכמה ביניהם הרי זה נקרא בירור העניין. הוא גם אמר לי שאם אני בטוח שזו התכלת, אני חייב ללבוש את זה. בעניין ההליכה לגדולים אמר שאין חיוב כזה, וגם לא תהיה בזה תועלת.
גמר חתימה טובה
אליהו טבגר
ואגב כדאי להביא מה שאיתא בספר שמואל בדורו (דף תב) מספר שם בענין אחד הפגישות שהיה להרב אליהו טבגר שליט”א, עם הגרש”א זצ”ל.
וז”ל “ממשיך הרב טבגר, יצאנו לרחוב והמשכתי ללותו, והוא אמר לי, אינני מבין מה הבעיא להטיל את תכלת המורקס, הרי כתוב בגמרא לא יהא אלא לבן”.
עוד שם (דף ת”ג) “מספר הג”ר יעקב גולדשטיין שכשלמד בישיבת אדרת אליהו בעיר העתיקה ובני הישיבה בכללם הטילו תכלת בטליתותיהם וציציותיהם, עז היה חפצו לעשות כן. אך אביו הגאון רבי יצחק זצ”ל התנגד לכך בכל תוקף. סוכם ביניהם שהבן ישאל את רבינו ואת אשר אמר יעשה. כשגיע הבן לרבינו והעלה השאלה, רבינו דיבר סחור סחור ולא ענה על השאלה, הוא רק ציין שהוא עצמו לא חש ללבוש תכלת. כשסיפר לאביו מה היה,שאלו האבא מה הוא הבין למעשה מר’ שמואל והבן השיב שהוא יכול ללבוש תכלת. האבא התרצה ואף העניק לו את הכסף לקנות תכלת. לאחר כשנה פגש רבינו את הרב גולדשטיין ושאל אותו “הבן שלך היה אצלי ושאל על תכלת מה הוא עשה לבסוף? רבי יצחק השיב דברים כהויתם, ורבינו חייך ואמר “ידעתי שהוא לא טיפש”
(ועי”ש עוד שם בספר הנ”ל).
