העורך Editor

From the mailbag:

Dear Hyehudi –

Thanks for your interesting site.

I just saw that you linked to an infamous recent Cross-Currents piece earlier this week (I Worry I’m Going Soft. Why Am I Republishing This?! – Hyehudi.org).

If you take a look there, you will see that there are a large amount of comments. Although many are the typical flattery and going along nonsense, there are also a significant amount of others that are very critical of the piece and Habad. Take a look there for yourself. You also might want to explicitly point others (e.g. your readers) to the comments, that they shouldn’t suffice with the post. Also, you might want to discuss some of the critique yourself.

Thanks, בו”ה.

If you are shuddering at the thought of how many “karet” transgressions one performs when ascending the Mount, permit me to fill you in on a little halachic geography.

Har Habayit is made up of two areas, the center is solid bed rock, which is surrounded by land fill made by Herod when he turned the Temple Mount from a square into a rectangle. The building of the Bet Hamikadash was 100 amot high (50 meters) equivalent to a 25 story building. Herod did not build with steel and aluminum but with huge stones, like those in the Kotel, so the sheer weight of the Bet Hamikdash was too heavy to be held up by land fill. Meaning, that even though we do not know the exact point of the Azara, we do know where it is not, and so we tread only on the land fill. Indeed the Kotel is no more than a supporting wall for the land fill to prevent slippage.

Read the rest here…

ספר קל וקצר באתר היברובוקס כאן…

Nice theory here…

אני רגיל לפרש שיש מצוה רק אם רצו, כעין פי’ הנצי”ב.

כעת מצאתי שכ”כ גם הרב רפאל בירודוגו בספר “מי מנוחות” עה”ת, עמ’ 258-260.

אגב, יש ללמוד מתוך דבריו שם לכבד גם מי ששוגה מאד מאד רח”ל (וכמו שכבר הבאנו מפי’ המלבי”ם עם הרב אברבנאל בענין דומה), וז”ל:

אך רע עלי מאד מה שסיים הרב שם וכתב אין להקשות ממא’ הכתוב בפשע ארץ רבבים שריה כי שם מהשרים דבר לא מהמנהיגים והשופטים. וגם כי שהע”ה בענין המלכים לעצמו היה דורש עכ”ל. וכ”כ עוד בפי’ למלכים תצל אוזן שומעת שחשב לספרי הקדש כספרי החכמות ושלח ידו במשיח ה’ שדרש לעצמו מה שאינו אמת חלילה ומעולם לא נשמע כזה משום חכם ואפי’ מחכמי התלמוד, ואפי’ התנאים לא יוכלו לו’ דבר זה כי כל דבריו ע”ה ברוה”ק נאמרו והחולק עליהם כחולק על השכינה. אבל חנם חלק על הכתוב… שארי ליה מאריה.