Ho Hum, USA Jew Hatred Increases… Um, Let’s Check Hotel Ads in Mishpacha

Some excerpts from the new AJC report (how reliable are they?):

The AJC survey of American Jews found 41% of Jewish respondents consider the status of Jews in the U.S. less secure than a year ago, up from AJC’s 2021 report when 31% gave that answer.

There is also broad recognition that antisemitism is not just a problem for Jews to deal with. Nine in 10 of both American Jews (89%) and the U.S. general public (91%) agree antisemitism affects American society as a whole.

At the same time, however, 48% of Jews and 34% of the general population believe antisemitism is taken less seriously than other forms of hate and bigotry.

One in four Jews (26%) were the target of antisemitism in 2022. Of these individuals, 20% reported being the target of antisemitic remarks in person and 13% say they were targeted online or on social media.

Thirty-eight percent of all Jewish respondents reported that they have altered their behavior at least once in the past year due to fears of antisemitism: 27% avoided posting content online that would enable others to identify them as Jewish or reveal their views on Jewish issues; 23% avoided wearing or displaying things that might enable others to identify them as Jewish; and 16% avoided certain places, events, or situations due to concerns about their safety or comfort as Jews.

The 2022 AJC survey also asked about Jewish confidence in law enforcement addressing antisemitism. Among Jewish adults overall, 63% say law enforcement is effective in responding to the needs of the Jewish community. Younger Jewish adults are less likely than their older counterparts to have confidence in law enforcement. Among 18–29-year-old Jews, 48% say law enforcement is very or somewhat effective, compared with 67% of U.S. Jews age 30 or older. Among Orthodox Jews, 65% say law enforcement is effective, a sharp decrease from 81% in 2021; the results are unchanged for other denominations and secular Jews.

To gauge how Jews have altered their behavior on college campuses, new questions were asked of current college students or those who have been students in the past two years, as well as of the parents of current and recent students. Just over a third (36%) have avoided or experienced at least one of the following: 26% say they experienced difficulty taking time off from class or were told they could not miss class for the Jewish holidays; 21% say they avoided wearing or carrying things that identify them as Jewish; and 18% said they have felt uncomfortable or unsafe at a campus event because they are Jewish.

The 2022 survey asked U.S. Jews for the first time about their experiences in the workplace. For employed American Jews, 33% say they have avoided or experienced at least one of the following issues this past year: 22% say they avoided expressing their views on Israel; 10% say they avoided wearing or displaying something that would identify them as Jewish; 10% had trouble taking time off work for the Jewish holidays; and 8% say they felt unsafe or uncomfortable in their workplace because of their Jewish identity.

Continue reading on AJC here…

הר”ח קניבסקי הרב קרליץ והר”י שפירא כותבים נגד מבלי לברר את הנידון

מתוך שיעורו של הרב יצחק יוסף:

ט. בשמיטה שעברה הגיע לידי באקראי עיתון חרדי, כמובן הכל משמים, “מקרה” אלו אותיות “רק מה'”, ואני רואה מודעה בעמוד הראשון: מה שכתב ‘רב פלוני’ – כתבו ‘שם המפורש’… – בילקוט יוסף (פרק טו סעיף ז) שלא לנהוג קדושת שביעית בפירות של גוים, והוא מסתייע ממה שכתב מהרשד”ם, כמה הצטער החזון איש על הוראה זו, והיות והספר נפוץ, לכן אנחנו מגלים דעתנו שאין לסמוך על זה, כי זה זיוף. וחתומים על מודעה זו הגר”ח קנייבסקי, הגר”נ קרליץ, הרב שפירא, והרב ליפקוביץ. האם מפני שהחזון איש לא מסכים לפירוש הזה במהרשד”ם זה זיוף?! הרי אני הסתמכתי על פאת השלחן (סי’ כג אות כט) שהיה לפי כ-160 שנה, וכן דעת כמה גדולי האחרונים שכתבו שאין לנהוג קדושת שביעית בפירות שגדלו בקרקע של גוי, והסבירו שעל זה החרימו חכמי צפת, וכמו שכתב בציץ הקודש (ח”א סימן טו). וכן כתב באבן ישראל פישר (פי”ג מהלכות מאכלות אסורות) ועוד. וגם הרב בצלאל לנדא שחקר את הנושא הוכיח בראיות רבות, שהחרם שדיבר עליו מהרשד”ם היה על פירות שגדלו בקרקע של גוי, ודלא כהחזון איש. ואנחנו בילקוט יוסף הבאנו גם את דעת החזון איש וגם את דעת החולקים עליו, ומדוע לומר שזה זיוף וסילוף?!

נפגשתי עם הבן של הרב קרליץ ושאלתי אותו: למה אבא שלך חתם, ולמה לא קראתם לי לשאול אותי, הרי אני ב”ה חי וקיים, אם ראיתם את הילקוט יוסף בודאי ראיתם שיש בזה מחלוקת, ומדוע לכתוב סילוף?! אמר לי: אתה צודק, עומדים להוציא ספר על שביעית, ושם במכתב מאבא שלי נמחוק את השם שלך. אבל אם המכתב נשאר כמות שהוא, מה הועילו חכמים בתקנתם?! בזמנו הלכתי למרן זצ”ל והראיתי לו את המכתב נגדי, מרן הרגיע אותי ואמר שלא לשים לב אליהם. הם תלמידי חכמים גדולים, ואנחנו לא באים לפגוע בכבודו של שום חכם ח”ו, אבל להלכה אנחנו נוקטים שהפירוש האמיתי בדברי מהרשד”ם שאין לנהוג קדושת שביעית בפירות שגדלו בקרקע של גוי.

ע”כ.

ועוד דוגמא כאן. וכן כאן. ועוד…

ואידך זיל גמור.

ביאור דברי החינוך – שא”א לישוב בנ”א מבלי שיעשו א’ מביניהם ראש על האחרים

ס’ החינוך מצוה ע”א, שלא לקלל הנשיא:

שלא לקלל את הנשיא, שנאמר [שמות כ”ב, כ”ז] ונשיא בעמך לא תאור, ובא הפירוש שהנשיא זה המלך, ואמנם זה הלאו כולל כמו כן הנשיא שבישראל, והוא ראש סנהדרי גדולה שנקרא נשיא גם כן, לפי שכונת הכתוב להזהירנו על כל מי שהוא ראש שררה על ישראל בין ממשלת מלכות בין ממשלת תורה.

משרשי המצוה, לפי שאי אפשר לישוב בני אדם מבלי שיעשו אחד מביניהם ראש על האחרים לעשות מצותו ולקיים גזרותיו, מפני שדעות בני אדם חלוקין זה מזה ולא יסכימו כולם לעולם לדעת אחת לעשות דבר מכל הדברים, ומתוך כך יצא מביניהם הביטול והאסיפה בפעולות, ועל כן צריכין לקבל דעת אחד מהם אם טוב ואם רע, למען יצלחו ויעסקו בעסקו של עולם, פעם ימצא בעצתו וחפצו תועלת רב ופעם ההיפך, וכל זה טוב מן המחלוקת שגורם ביטול גמור. ומאחר שהממונה לראש סיבה אל התועלת שאמרנו, הן שהוא גדול להדריכנו בדרכי הדת או גדול במלכות לשמור איש מרעהו שתקיף ממנו, ראוי הדבר וכשר שלא נקל בכבודו, וגם שלא לקללו אפילו שלא בפניו, וכל שכן בפני עדים, כדי שלא נבוא מתוך כך לחלוק עמו, לפי שההרגל הרע שאדם מרגיל עצמו בינו לבין עצמו הוא סוף מעשהו, והמחלוקת עליו כבר אמרנו ההפסד הנמצא בשבילו.

נראה ש”ביטול גמור” ר”ל ביטול אותן פעולות ע”י המחלוקת הפנימית כשהמוסד יחידני ואינו בטל, א”כ על כרחם צריכין להשוות דעתם ולבחור ולכבד מנהל אחד למוסד אחד. אבל אם יפרשו הפורשים אין בכך כלום היכא דאפשר, כי גם במוסד החלופי צ”ל ראש אחד בלי מחלוקת פנימית (ועי’ מ”ב ק”נ סק”ב), כי אין שני מלכים משמשים בכתר אחד. וכמובן, הראש צריך להשגיח היטב שלא יחשדו בו, והקהל צריכים ג”כ לעיין במעשיו באמת.

ולכן מ”ש רבנו על הראש שלפעמים עצתו נבערה ומזיק מאד ואעפ”כ כל זה עדיף מן המחלוקת לאו כללא הוא, כי מצוה להעביר את מי שאינו ראוי, כל דבר לפי ענינו, וג”ז בדרך כבוד במועצות ודעת, לא חלילה שמזלזלים בכבוד הראש (ובמנ”ח כתב דהיינו באיש כשר בלבד). אדרבא, הכבוד, בתנאי שמכבדים במידה הראויה בכל מקרה כפי שהנחיל לאותו ראש המעמיד מלכים ית”ש, עפ”ר מחזק ידיו לעשות חיל ולכון אל האמת. גם היחיד גופא בעניני עצמו וביתו משכיל ובן חיל רק אם אינו חלוק ומפוזר בדעתו, ואין לו לזלזל בכבוד עצמו נמי, וק”ל.