העורך Editor

אמנם כתבה קצת ארוכה אבל מועילה.

בסופה אתה תבין מהו ה… דבר הזה, מהיכן הוא צץ, לאן הוא חותר, היכן הוא אוחז כרגע וכיצד יש להגיב (לא בשתיקה!).

להט״ביסטאן: כך מתארגנת המהפכה שמנצלת את להט”ביה ואוכלת את בניה” מאת גלי בת חורין

Brilliant explanation of Gemara Shabbos:

Kahane on the Parsha Rabbi Meir Kahane- Parshat Va’Yelech TORAH AND “POLITICS”

The Talmud (Shabbat 138b-139a) states, “In the future the Torah will be forgotten by Israel.” The prophet Amos proclaims, “They will run to seek the word of the L-rd but won’t find it” (Amos 8:12). How do we reconcile these statements with the verse in our parsha that declares the Torah “will NOT be forgotten by their descendants” (Deuteronomy 31:21)? Rabbi Shimon bar Yochai in the Talmud (op. cit.) explains: The meaning of Amos’s dire prophecy is that “a clear halacha and a clear teaching will not be found in the same place.” The Torah itself, however, will never, G-d forbid, be forgotten by Israel. The era preceding the redemption will be a tragic one. G-d will “send a famine upon the land… a famine for hearing the word of G-d” (Amos 8:11). People will seek the truth, they will want to know what to do- but no one will be able to tell them. Truth will have no address.

The Talmud (Sotah 49a) states that before the Messiah’s arrival, matters will deteriorate to such a degree that people will despair and proclaim, “Upon whom, then, can we rely?” And they will answer, “Upon our Father in Heaven.” On these words, the Chofetz Chaim comments: This is a terrible curse. Since there will be no great men to lead us, everyone will be forced to rely solely on G-d. In other words, fate. Of course there will be great men of Torah in the era preceding the redemption – men proficient in Talmud and pilpul. But, “a clear halacha and a clear teaching will not be found in the same place.” No “clear halacha” – no practical plan of action – will emerge from these great men who know the Torah’s “clear teachings.” In other words, no one will take the Torah concepts of faith and trust and apply them to real life. No one will demand, for example, that we rely on G-d and not pay attention to what the non-Jewish nations have to say about our future in Eretz Yisrael. “Teachings” and “halacha” will operate in separate spheres. Faith and trust in G-d will remain theoretical concepts while security and sovereignty over the Land of Israel will be considered “politics.”

(Found here.)

To put it mildly.

Malicious menace or not (a distinction without a difference!), the badges in charge might be your worst rodef (Maui, Meron, and many more).

Again, for the mishandling of Maui, see Ms. Luther here.

My analysis of wicked companies is usually “לאו עכברא גנב אלא חורא גנב”. Since “government of the rich by the rich for the rich” refuses to perish from the earth, it is at fault for enabling so-called “private” scandals!

One can explain this at length, and give alternate schemes of causation, but the logical principle doesn’t change.

• One example from yesterday.
• A major example is the Nestlé infant formula scandal (more akin to a war crime, actually).
• Any honest issues raised by economic lefties.
• And so on.

(By the way, I’m experimenting with intermittent bolding for bullet points to make them easier to read. Like it?)

רבינו הגאון רבי שלום שכנא זאהן זצוק”ל, היה חדור מאד בציפייה לגאולה, כמו שהיה מפורסם בזה מורו ורבו מרן החפץ חיים זצוק”ל.

פעם שמע רבינו בשם הגר”א שאם תהיה אפשרות ויקריבו קרבן תמיד במקום המזבח, תתבטל כח הטומאה ממקום המקדש, ושוב לא תהיה לגויים שליטה במקום זה, ותבוא הגאולה.

רבינו שהציפייה לבנין בית המקדש היתה בוערת בו כאש, נסע מיד במונית למרן הגרש”ז אויערבאך זצוק”ל, ושאלו אם נכונה השמועה בשם הגר”א, ואם כן, מה יוכל לעשות בנידון כדי להחיש את הגאולה המיוחלת.

ענה לו הגרש”ז, שאמת היא השמועה בשם הגר”א, אולם מסתבר שאין הדברים מכוונים אליו. [כוונתו היתה שאין צורך לנקוט בפעולות מצדנו למטרה זו כאשר אין אפשרות מעשית לעשות זאת].

(מתוך גיליון תורת הקרבנות ח’)