What About Rabbi Shimon’s Wife? Did He Abandon Her to Be Tortured by the Romans?!

That’s the question I heard about the famous story.

Shabbos 33b:

… אמרו יהודה שעילה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי שמעון שגינה יהרג אזל הוא ובריה טשו בי מדרשא כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי כי תקיף גזירתא אמר ליה לבריה נשים דעתן קלה עליהן דילמא מצערי לה ומגליא לן אזלו טשו במערתא איתרחיש ניסא…

I didn’t see anyone address this, and I think the answer is they could tell she really didn’t know where her husband was and they would leave her alone.

תלמיד חכם ‘בעל קטטה וכעס וכיוצא’ – חילול השם

שו”ע או”ח סי’ ר’ א’:

שלשה שאכלו כאחד, אחד מפסיק על כרחו לשנים ועונה עמהם ברכת זימון. ואפילו לא רצה להפסיק, מזמנין עליו בין עונה בין אינו עונה כל שהוא עומד שם. אבל שנים אין חייבים להפסיק לאחד, והלכך אין חיוב זימון חל עד שיתרצו להפסיק ולברך, ואם לא רצו להפסיק וזימן הוא עליהם, לא עשה כלום; ואם לא רצו להפסיק, אף הוא אינו רשאי לברך ולצאת לשוק, עד שיגמרו השנים ויזמן עליהם, שהרי כבר נתחייב הוא בזימון והיאך יברך בלא זימון.

אמת, לא צריך את הסכמת האחד. אבל מצוה להתפשר ולהמתין לו שיבלע מה שבפיו וישתה מעט משום ימלא פי תהלתך כדי שלא יפסיד האחד מצות זימון!

וכן השנים, א”א לכופן להפסיק סעודתם לאלתר, אבל מצוה להתפשר ולענות לו אם האחד רוצה ללכת משם.

“אילמלי היית עמנו ואפי’ היית עמנו ולא נמנית עמנו יפה אתה אומר. עכשיו שהיית עמנו ונמנית עמנו יאמרו זונות מפרכסות זו את זו תלמידי חכמים לא כל שכן?!

אם לא ראיתי לא האמנתי…

The Connection Between the Meron Celebration and Eretz Yisrael

The following article discusses Mearat Hamachpelah, but the principle is the same:

Rabbi Reuven Mann
Rabbi – Rinat Yisrael
 of Plainview, Long Island


In Sidras Chayei Sarah, we read about the death of Sarah, wife of Avraham and first Matriarch of the Jewish people.  Contrary to our expectations, the story does not focus very much on the mourning and eulogies.  Instead, it goes into a detailed (given the general brevity of the Torah) description of the negotiations between Avraham and Ephron over the purchase of burial plot.  At first glance the matter is difficult to comprehend.  We would, naturally, like to learn about the personality of Sarah as described by those who knew and mourned her.  The dialogue between Avraham and the people of Heth does not seem to be so important.  What is the reason for this unusual treatment of the death of one of our greatest personalities?

I believe the answer lies in a deeper appreciation of the historical significance of the Mearat Hamachpelah.  This was not an ordinary burial place.  It was purchased not so much for the sake of the dead as for the living.  “The righteous even in death are called living.”  The objective of Avraham was to see to it that all of mankind would be able benefit from the life of Sarah.  Indeed, all the Avot and Imahot (except Rachel) are buried there in order to proclaim the eternal connection between HaShem, the Jewish people and the Land of Israel.  The Pasuk in Devarim states, “Only your forefathers did Hashem cherish to love them and he chose their offspring after them—you—from among all the peoples, as this day.”  Every time a Jew visits the Mearat Hamachpelah he affirms that HaShem gave us the Land of Israel because we perpetuate the special religious way of the Avot, which alone finds favor in His eyes.  We can now understand why the Torah does not record the eulogies that were said for Sarah.  The real honor Avraham bestowed on her was in the purchase and establishment of the Mearat Hamachpelah which eternalized her deeds and rendered her a role model for “all who would come into existence”.

One must take the stories of the Torah very seriously.  Every Jew must strive to incorporate the Emunah and virtues of the great personalities who HaShem chose to be the founders of his nation.  Our goal is not just to be “religious”, but to find the proper path and perform deeds of righteousness which find favor with HaShem.  Thus, we approach the study of Torah and performance of Mitzvot with a certain passion and intensity: “It is Torah and I need to learn”.  The lifestyle of Avraham, Sarah and all the great Torah personalities of Jewish history is not a thing of the past but a living reality.  We should strive to the best of our abilities, to emulate their way of serving HaShem by studying Torah, incorporating its lessons and applying them to the challenges of contemporary life.