הזהירות מלכבד את האויב

הן כלפי “אויב” רעיוני והן כלפי האויב הערבי.
אם נכבד אותם, ה”ז כ”ברי ושמא ברי עדיף” לגבי סלע המחלוקת.
שהרי כאילו גם אנו מודים עכ”פ במעלתם העצמית,
והם הרי אינם מודים אפי’ במעלתנו העצמית,
א”כ ממילא לעומד מהצד נדמה שהאמת אתם מבלי לברר.

גיראה בגיריה מקטיל מדויל ידיה משתלים!

הלכות מלחמה – שאלה במשנה ברורה

ז”ל משנה ברורה סו”ס ש”ו:

כתב כנה”ג דללכת חוץ לתחום בשבת לנקום נקמת אביו מרוצחים מותר ותמה עליו המג”א וש”א דהא לא עדיף משאר צורך מצוה דאסור לילך חוץ לתחום עבורה.

(הנה דברי כנסת הגדולה.)

מאי קא קשיא ליה, הא ילפינן מקרא ד”עד רדתה” אפי’ בשבת, וגם ביחיד שייך מלחמה. ואולי ר”ל שהיה צריך לכתוב אפי’ אסורים גמורים.