העורך Editor

Read the convincing piece here…

(The style above may better appeal to womankind if you know any.)

מתוך עלון “אז נדברו” ויקהל פקודי תשפ”ג גליון 597 [ברשות]:

פתק להורים לקראת בין הזמנים… חתימת הורים בבקשה…

 יש לי בקשה ספציפית… נא להפנות את המאמר הזה להורים יקרים… כן… מה ששמעת… נא לקחת את הדף הזה ולהראות את זה להורים… ותגיד להם: שאני ביקשתי!! זה לא קשור אליך… אתה בסה”כ מביא להם כי אני ביקשתי… תן להם רקע… תגיד להם שיש איזה אדון אז נדברו שיש לו מידי פעם כאבי בטן והוא שלח לכם “דף קשר…” טוב???

ובכן: הורים יקרים: אני מדבר כעת בשם עשרות ומאות אנשי מקצוע ומשגיחים קטנים או מורות בסמינרים וכל שאר היהודים הטובים שמשמשים כאוזן קשבת לצעירי וצעירות דורנו… ואחד הנושאים המוכרים ביותר בשנים האחרונות זה התופעה של הורים נפלאים!!! כן… ההורים הטובים… מהחומר הטוב… אלו שיודעים לחנך… אלו שיודעים לתת אימון בילדים שלהם…  אלו שכיף לעבוד איתם… אלו שהילדים שלהם יצאו פרחים…

ודווקא אצלם!!! דווקא בקרב ההורים המוצלחים האלו… הרי בשנים האחרונות התפתחה תופעה בעייתית… שבאיזשהו מקום נובעת דווקא מהמקום הבריא שלהם… דווקא בגלל שהם מעניקים אימון וחוסן פנימי בילדים שלהם… ברגע שזה מגיע להתמודדויות מול הרשת… גם שם יש להם נטיה לתת אימון!!!  וכאן מגיע הפיצוץ!!!

אותו צעיר מגיע בדמעות ומספר על נפילות רוחניות שקרו לו… איפה?? לא בישיבה אלא בבית!!! בתוך החממה הנפלאה שהוא גדל בה… (ולא מדובר בבית מודרני שיש שם אינטרנט פרוץ… אלא משהו חצי חסום… שני נסטיקים… אל תשאל אותי… ובינינו… אהיה איתך כנה… אני גם לא יודע בדיוק להגיד… מה שבטוח… הניסיונות היום ממזמן לא נמצאים דווקא אצל אלו שרשום להם על הגב בעלי עבירה…) ואז אני אומר לאותו בחור: נו… אז תגיד לאבא שלך שיש בבית פצצה מתקתקת שגורמת לך נפילות רוחניות… אבל לא… אני לא מצליח להגיד לאבא שלי את זה… כי הוא הלאה נותן בי אימון!! גם כשאני אומר לו שיש כזה דבר הוא סומך עלי שאני לא אעשה שטויות…

ואז אני אומר לאותו בחור: נו… אז תגיד לאבא שלך שהאימון פה לא עובד… אז כן… ניסיתי להגיד לאבא שלי… אבל הוא מתווכח איתי… סוג של- נותן לי כח כזה… הוא שוב מעודד אותי: אתה יכול. (או לחילופין אבא שלי כביכול הופך את זה לעוד איזה כריזה שיש לי בפרומקייט.)

בקיצור: אני לא טיפש… ואני מבין מצוין את המצוקה של אותו בחור… דווקא בגלל שההורים שלו נותנים בו כזה אימון… אז להגיד להם… אבא ואמא… צר לי… אבל פה זה לא עובד… זה משהו שכמעט אי אפשר להוציא אותו מהפה… התחושה היא איומה… הוא יכול אולי לדבר סחור סחור… לשלוח רמזים עדינים מפה ומשם… אבל להגיד מה שעובר עליו כפשוטו כמו שהוא פתוח עם אחרים… זה הוא לא יכול מול ההורים… ופה צריך שההורים ירמזו!!! שיבינו עניין!!! ואם לא תבינו עניין לא יהיה מי שיגיד לכם את זה…

בקיצור: הורים יקרים: לא נעים לומר לכם את זה… אבל שתדעו: מדברים מאחורי הגב שלכם!!! כן… לא נעים לשמוע את זה… אבל אין ברירה.. הילדים שלכם נאלצים לדבר מאחורי הגב שלכם ואני מבין אותם מצוין… כי אין להם דרך אחרת…

ואדרבה… תעזרו לי… תנו לי דרך אחרת איך להעביר לכם את המסר שזה לא צחוק… פה אין המקום לאימון… זה לא קשור לאימון… קיי”ל שאין אפוטרופוס לעריות והמשמעות היא שגם האדם הכי בריא בנפשו והכי יציב שיש לו שליטה על עצמו.. ברגע שהוא נמצא לבד לבד מול אפשרויות בלתי מוגבלות של חשיפה לעולם הלא נקי שלנו זה כאש בנעורת… וגם הילד הנפלא שלכם לא יכול לעמוד בזה!!! אז אנא… באתי לבקש את עזרתכם… היות ולמרבה האבסורד כל הבעיה פה מתחילה ונגמרת סביב חוסר תקשורת!!!  אז מה אעשה שאני לא אוהב לדבר מאחורי הגב!! מי שמכיר את העלון שלי… אצלי הכל ישיר!! אז אנא הורים יקרים… תנו לי דרך איך אני מצליח להעביר לכם מסר ברור וישיר וכנה ואמיתי… שתבינו ותפנימו שזה לא צחוק!!!! זה רציני!! לכן בחור יקר… אני מבקש ממך להביא את המאמר הזה להורים שלך… לא כי המאמר הזה נכתב עליך… אלא כי אדון אז נדברו ביקש לשלוח את הדף קשר הזה להורים… ובכן הורים יקרים: האימון הנפלא שנתתם בבן שלכם מורגש באישיות הבנויה שלו!! כן… רואים פה אישיות בנויה… אני מכיר אותו אישית… הוא בחור טוב ובזכותכם… אבל תבינו שבייחס לניסיונות של דורנו… כאן זה לא קשור לאימון!!!!

גם האדם הבנוי ביותר… ברגע שמגיע אליו פיתוי כשאף אחד לא נמצא ואף אחד לא רואה… פה לא יעזור אימון!!!  וזו עובדה מוגמרת!! והטעות הזו שורפת את הילד שלכם מבפנים!! כי סו”ס מדובר בבחור כן בנוי… בבת סמינר כן מאוד מיוחדת ואצילית… וכשזה מגיע למכשיר בשעות הקטנות של הלילה בו בזמן שההורים לא קולטים לאן אפשר להגיע עם זה… הוא מוצא את עצמו במחוזות שהוא לא מאמין לעצמו… רק מה תגידו?? שאתם לא מאמינים שזה קורה לו??? אתם צודקים!! גם הוא!!! גם הוא לא מאמין שזה קורה לו!!! אבל זה קורה ואין לכם מושג איזה עוול זה בשבילו… כי זה ממש בגדר “כי נשאתני ותשליכני…” מילא הייתם הורים רעים ומשפילים שמהרגע הראשון לא הייתם נותנים אימון בילד שלכם… נו… אז הוא היה גדל חסר חוט שידרה… הוא היה דפוק מהרגע הראשון… נו… זה מה שיש… אבל כאן מדובר בפרח!!!! מדובר בבחור מסולא בפז!! איזה אישיות בנויה… ובום!!! הוא בבת אחת מוצא את עצמו באיבוד שליטה שהוא לא רגיל לזה… זה לא מגיע לו!!! והכי הכי: זה לא מגיע לכם!!! אתם הורים טובים… עשיתם עבודה כ”כ טובה… בניתם את האישיות שלו מהמסד עד טפחות… לא מגיע לכם להיות אשמים בפרח הזה שמגיע כולו קמל ומתוסכל עד דכדוכה של נפש…

ואנא תנו לי דרך איך להסביר לכם שזה רציני!! זה הורס אותו!!!

אז לא!!! אל תתחילו להיכנס לסרטים… זה לא הולך להיות מהסיפורים של הבחור שפתאום ירד מהדרך בפתאומיות… נקווה שלא… (אני לא מבטיח כלום) אבל הילד שלכם סובל… ולא נראה לי שכיף לכם עם זה… אנא מכם: קחו את הדברים שלי ברצינות ולו בתור למיחש!!!! לפחות בתור כבדהו וחשדהו!!! מה אעשה… איך לי דרך איך לשכנע אתכם שאין לי פה אינטרנס… אבל ה’ יודע… וה’ יעזור שאכן יהיו ניכרים דברי אמת… ופשוט תאפשרו לילדים שלכם להגיד מה שיש… ובינינו… המאמר הזה בעיקר פונה אליך או אלייך… קח את המאמר הזה ותבא איתו להורים שלך ותגיד להם: הנה… מישהו פה אומר את מה שאני לא מצליח להגיד לכם… ואם אתם עדיין לא מבינים תפנו אלי… בקיצור: אז נדברו תקשורת בע”מ… כן… בדיקת חמץ מתקרבת וצריך לחפש בחורים ובסדקים… ויש הבדל אחד בין חמץ לבין אינטרנט… על חמץ כל שהוא לא עוברים בבל יראה ובל ימצא… אבל פירצה כלשהי בחסימה זה מאה אחוז שאול תחתית… אז נא לחפש בחורים ובסדקים… אני עשיתי את השירות שלי… וה’ יגמור בעדנו…

Ryan McMaken’s political economy analysis is often worth reading…

This is significant since the “Jew in the City” mission is partly about fighting American antisemitism (a fool’s errand at best, אכמ”ל and I’m not even talking about today).

Quoting the last paragraph here from Ms. Josephs:

For many marginalized communities, there is a lack of economic and/or family stability. When Jews are not discriminated, as a whole, we can often rise up the ranks in society. When Jews are not murdered, as a whole, our families are often intact. And yet, there is a knowledge in many and a fear in some, that our safety only persists as long as our gentile neighbors deem it to continue.

If this sounds paranoid, as only .2% of the world’s population and the descendent of a people that has been expelled or exterminated in nearly every non-Jewish society we’ve ever lived in, being aware that nearly all societies eventually tire of their Jews is not hysterical, it’s historical. Pretending that this is not the case is either ignorant or willfully ignorant.

The one time and place that Jews need not rely on gentile hosts to allow them to exist is in Israel. In Israel, Jews are finally in a position to have our own land and to defend our own space. But the Jew as the powerful, physically strong one is very unknown to the world. It makes many people uncomfortable.

…

The Fabelmans effectively expressed the precarious nature in which a Jew exists in gentile society. And it also reminded me that I don’t want to live in a precarious way for the rest of my life.

Commenter #1:

So when are you moving to israel? I may ask because i did

Our eldest already did. My second is planning to next year and beH we will follow.

Commenter #2:

If you don’t want to live in a “precarious way”, make aliyah!

That’s exactly what I was getting at and that’s the plan.

ניתן לקרוא ולצפות באתר “כאן 14″…

“במערת המכפלה הערבים שמו מתחת לשטיחים שהם מתפללים עליהם גרזנים, רובים, סכינים – והייתה סכנה גדולה מאד. בזכות היהודי הזה נמנעה הסכנה”.

אגב, אין זו סתם תיאוריה. יש עדים נוספים שהערבים תכננו לבצע טבח וראשי השלטון גם ידעו מזה (שלא לציין גרמו לזה בידים).

והסבר זה גם נאמר תיכף ומיד, לא כסיפור כיסוי לאחר זמן.

לקריאה נוספת (אנגלית)…

מודעא: כמובן, אין הכונה כאן להכרעה או הוראה מעשית לעתיד בשום כיוון, וק”ל.