אני מציע לפרסם את המודעה הבאה
בנוסח עמום כדי להערים על הצנזור:
העורך Editor
The Next ‘Beis Yaakov’ Revolution?
We needed (and still need) to teach (some) Torah to girls as a Hora’as Sha’ah.
When we restore slavery (if this transpires before we regain full strength), we may need the same Takanah for slaves, as well (with certain safeguards, same as with girls).
Kesubos 28a: דאמר ר’ יהושע בן לוי אסור לאדם שילמד את עבדו תורה.
As it is, עבדא בהפקירא ניחא ליה…
למה מוכנים לוותר על א”י? כי כופרים בעובדה שהקב”ה נתן לנו אותה
שמות ל”ד י”א-י”ב:
שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי. השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך.
פירוש הרב אברבנאל:
[בהשמטת ההקדמה]
(יא-יב) ואמר הנני גורש מפניך וגו׳ להגיד שכיון שהוא יתברך גורש מפני ישראל את האמורי ושאר האומות אין ראוי שישראל יכרות ברית עמהם. כי מדרך המוסר בהיות שר ואדון עוזר לאדם מה ולוחם מלחמותיו ומגרש את אויביו אין ראוי שישלם האיש בעל הריב עמהם מבלי רשות ומצות האדון העוזר אותו וע״כ בהיותו יתברך מגרש אויביו אין ראוי שיכרות להם ברית כי יהיה זה חלול כבודו יתברך כל שכן שהאהבה והברית עמהם לא תצלח. כי אחרי שהם לקחו את ארצם מידם אין ספק שתמיד יבקשו רעת ישראל. וזה אמרו אשר אתה בא עליה רוצה לומר כי כיון שאתה ישראל באת אל הארץ ההיא ולקחת אותה מידי יושביה והם עשוקים וגזולים ממנה איך ישמרו לך ברית אהבה אבל יהיה בהפך כי יהיה למוקש בקרבך כלומר שכאשר תקראנה מלחמה יתוספו על שונאיך וילחמו בך וגם יהיה למוקש מצד אחר והוא בתתם לפניך מכשול העבודת אלילים.
[ראיתי שהובא הנ”ל בשם ס’ אור הרעיון.]
Halachic Positions Influenced by ‘Private Ambition and Personal Interests’?!
Quoting an interview with Rabbi Yaakov Yosef Auerbach, rabbi of Ramat Chen for close to fifty years:
At one point in our discussion, the Rebbe put his hand on my shoulder. “I wanted to ask: Have you been involved in the current debate taking place among the rabbis of Eretz Yisrael?” In those days, a heated Halachic controversy had erupted on some serious questions concerning Jewish matrimonial law and conversion to Judaism. Some rabbis had taken a “lenient” position on these issues, while other, more charedi authorities were more traditional.
…
Clarifying his questions, the Rebbe added: “I know that there are some rabbis in Israel who have become involved in politics, and their Halachic positions must be treated with caution, since they may be politically motivated. But I also know that your uncle, Rabbi Shlomo Zalman, has nothing to do with politics. That’s why I’d like to know his position.”
I told the Rebbe that I was very close with one of the rabbis at the heart of the debate, and because of all the controversy, I turned to my uncle for his views on the matter. He told me that he, too, had been personally acquainted with the same rabbi as a young man; they had both been considered prodigies, and they have studied together for a time. “His Halachic views,” my uncle asserted of this rabbi, “are mixed with private ambition and personal interests.”
When I pressed my uncle, he refused to elaborate: “I have told you what I needed to say; anything more is gossip. I don’t want to speak about it any further.”
Interestingly, on my return to Israel, I gave my uncle a detailed account of my audience with the Rebbe. When I mentioned what the Rebbe had said of him – that he was apolitical, and that his Halachic views were devoid of ulterior motives – he gave a slight nod. I know that my uncle had great respect for the Rebbe – he would occasionally hand me one of the Rebbe’s published talks and say that I would benefit from learning it – but he didn’t know how well the Rebbe knew him. When I told him how deeply affected I had been from my audience with the Rebbe, he gave another gesture with his head, acknowledging how fortunate I had been to meet him.