העורך Editor

מי המציא ‘מבחן אמצעים’ בחלוקת דמי רווחה? יוסף הצדיק

בראשית פרק מ”ז י”ב:

ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף.

רש”י:

לפי הטף, לפי הצריך לכל בני ביתם.

גור אריה שם:

[ט] לפי הצריך (לטף) [לכל בני ביתם]. פירוש שאין “לפי הטף” משמע מעט, שהיה מדקדק שלא ליתן יותר רק לפי הטף, שאין הכתוב מגיד לך איך היה מדקדק עמהם, אלא פירוש “לפי הטף” כמו הצריך. והוסיף ‘לכל בני ביתו’ לומר כי אין כוונת הכתוב רוצה לומר שדווקא הטף היה מפרנס אותם ולא בני ביתו, שאם כן מה יעשו בני ביתו, אלא “הטף” הוא כל בני ביתו, ונקראים הטף בני ביתו, שעיקר בני בית הם הטף – שמגדלים אותם בבית.

לא אכחיד שהט”ז והחזקוני ועוד פירשו בע”א.

(והספורנו כתב שלא הרבה להם יוסף יותר מהצורך ע”פ הגמ’ בזמן שהצבור שרוי בצער אל יאמר אדם אלך אני אוכל ואשתה ושלום עליך נפשי.)

פלא ‘חלוקת העבודה האנושית’ בכתבי הרמ”ד ואלי

מתוך מאמרו היפה של צבי לובושיץ בכתב עת השילוח על רמזי תורת הכלכלה בדברי רבותינו המקובלים:

בעניין ההנהגה … תראה השגחתו יתברך בכלל ובפרט – שנתן בלב כל בני אדם להתעסק במלאכות משונות זו מזו, כדי שעיר אחד תהיה כלולה מכל מה שצריך אל הכְּלָלוֹת, וכן בסחורות וכן במאכלים. הלא תראה שהאיכרים עובדי האדמה נכנסים בכרך, והאחד מביא דבר אחד והאחר מביא דבר אחר, כולם לדרכם פנו איש לבִצעו מקצהו, שאין כוונתם אלא לתועלת עצמם בלי ספק, והאלֹקים חשבה לתועלת הכללות. כעניין שנאמר ‘מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ’ (תהלים ל”ג, יד), וסמיך לֵיהּ ‘הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם’ (שם, טו). ‘היוצר יחד לבם’ נאמר כנגד המביאים בכרך כל מיני מאכלים או מיני סחורה, שהקב”ה נתן בלבם של אלו לבֹא כלם בשוק אחד לצורך הכללות, ואף על פי שאין כוונתם אלא להנאת עצמם. ‘המבין אל כל מעשיהם’ נאמר על בעלי מלאכה, שכולם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו לעשות את לחמם על ידי מלאכתם, אבל הבורא יתברך הוא שהבין את צורך הכללות, וחלק להם המלאכות שלא יעשהו כולם מלאכה אחת, אלא מלאכות שונות זו מזו לתכלית הנזכר.*

* ר’ משה דוד ואלי, ספר הליקוטים, ירושלים, תשנ”ח, עמ’ תמב.

להמשך קריאת כל המאמר כאן…