העורך Editor

המשך: נגד כספי המדינה ללומדי תורה

יש להוסיף לדברי הרב חיד”א בענין “הצנועים מושכין את ידיהם” את נזק החנופה שנמשך מזה.

וז”ל ראשית חכמה שער הקדושה פרק י”ב:

מצאתי כתוב בספר מדבר בדברי חסידות, מצאתי זה לשונו…

לכן יתרחק האדם מן החנופה ולא יחניף אדם להחזיק ברשעו. גם אם יש לו לקבל טובות ממנו לא יחניף לו ולא יחניף לקרוביו ולא לבניו בזמן שאין הולכים בדרך טובה, כי כמה בני אדם עומדים ברשעתם מחמת שהם רואים שאין להם בושת בעבור דרכיהם המכוערים ובעבור שרואים שמחניפים להם. ואין דבר בעולם הנועל פתחי תשובה כמו החניפות. ומעשה באדם אחד כשר שהיה לו בת להשיאה והיו בעירו שני בחורים אשר כל אחד חפץ ליקח בתו, והלך אותו האיש הכשר לדון ביניהם כדי לנסותם וביקש לאדם אחד לעשות קטטה עמו, ולבסוף יקחו אותם לדון בין בעל ריבו ובינו כדי לנסותם, וכן עשו. ואותם השנים היה האחד מחניף לאותו האדם הכשר כדי לישא בתו והיה מזכה אותו בכל דרכיו, ואז הלך ונתן בתו לאותו שהיה מחייבו כי אדם טוב הוא, כך אמר האיש הכשר כי הוא לא החניף לי ולא נשא לי פנים. לכן צריך מי שהוא פרנס או דיין או גבאי צדקה שלא יהיה חנף, כי אם יחניף לשום אדם ולא יוכיחו לעשות הטוב ולסור מן הרע אז יהיו כל הקהל מקלקלין בו כל אחד יאמר הפרנס מחניף לפלוני ולמה יוכיחני, כיון שהוא מחניף לפלוני, ולא יקבלו תוכחותיו. וכן דיין המחניף לאחד מבעלי דינין אז יסתתמו דברי השני ולא יודע לטעון כראוי, ונמצא שלא יצא הדין לאמיתו. וכן גבאי צדקה המחניפים יתנו צדקה לאחד המחניף להם או שהם מחניפים לו ויתנו לו אף על פי שאינו ראוי לכך. לכן צריך הצדיק להתרחק מאד מן החניפות ולא שהוא יחניף לאחרים ולא שיקבל חניפות מאחרים. ויזהר מאד כשיעשה מעשים טובים שלא יכוון בהם להחניף לאחרים אלא לשם הקדוש ברוך הוא יעשה אותם. והגרוע שבכל החניפות זה המחניף לחבירו כדי שיחטיאו כגון שיש לו מחלוקת עם בני אדם ואין הדין עמו והוא מחניף לבני אדם לסייע לו ולהחזיק טעותו או מי שרדף אחר עבירות כגון זנות ושאר עבירות והוא יחניף לחבירו כדי שיעשה כמוהו. ירבעם בן נבט זכה למלוכה בשביל שלא החניף לשלמה המלך אלא הוכיחו על ענין בית מלוא.

הרוצה להנצל מן החניפות יזהר להתרחק מן הרוצה הכבוד, כי מי שאינו חושש להתכבד לא יצטרך חניפות, וגם צריך ליזהר מאחרים כי רוב המחניפים הם מחניפים לאדם שהם סבורים שיהיה לו הנאה ממנו. לכן מי שמתרחק משני דברים הללו הנאה וכבוד הוא ניצול מכמה עבירות, כי כמה בני אדם עושים מעשים טובים כדי שיקבלו כבוד מבני אדם, וזה הענין מקלקל כל עבודת האדם, כי כמה בני אדם שמתפללים ויש להם קול ערב והוא מהרהר בלבו בשעת התפלה כמה קול ערב יש לי וכמה בני אדם נהנים ממני ששומעים אותו, וכן דרכו של יצר הרע. וכן עושה כדי להפיל אדם ברשתו ולא יהיו מעשיו לשם שמים. וכן לענין הנאה מי שנהנה מן חבירו אפילו אם יראהו שהוא עובר על כל העבירות שבעולם לא יהא רשאי להוכיחו כי יירא שלא יהנה ממנו עוד. וזה הענין היא תקלת חכמי הדור כי הם רודפים ליהנות מן העם על כן יחניפו להם כדי שיחזיקו אותם בחזקה גדולה, ולא די שאינם מוכיחים אותם על ענייניהם אלא מתוך שמחניפים להם הם בעצמם אוחזים מעשיהם ונמשכים אחריהם, עד כאן.

עכ”ל.

Meretz Makes a Case for Restoring the Monarchy!

No, that’s not quite how they put it…

Meretz and co. often complain of “unfair competition” by less democratic parties that send the same people to the Knesset all the time.

Since, there are no (genuine) internal primaries, in, say the Charedi parties, veteran Knesset members learn to work the system to their advantage (and perhaps even game the system) far better than their fresh colleagues armed with nothing more than a beginner’s understanding of the legion internal rules and regulations of the Knesset and a shock of beautiful young hair.

I’m no wonk, but if we take these self-sacrificing democrats at their word, this is actually a case for scrapping democracy altogether and restoring a permanent monarchy: כל התחלות קשות.