כללים יפים למי שנכנס לגוב האריות של התקשורת
ציטוט נבחר מדברי הרב נויגרשל:
כלב היה נציג המיעוט. הוא ויהושע כנגד כל השאר. רוב העם נטה לצד השני. מה עשה? הפתיע אותם על ידי שהתחיל לומר דברים שנשמעו להם אחרת ממה שציפו ממנו, הוא יצר רושם שהוא בא לעודד את גישתם וכך היטו אוזן לשמוע את דבריו.
הסברה של מיעוט צריכה להיות יצירתית. אי אפשר לבוא עם הסברים בנאליים ומוכרים וממילא צפויים מראש. הצד השני מוכן לכך והשומעים ממילא מכירים ויודעים ומגנים את מה שאנחנו עומדים לומר להם כשהדברים הם הדברים הידועים מראש. צריך להפתיעם בצורה יצירתית (ואין הכוונה לכל מיני “גימיקים” שהיו חביבים על מסבירים חרדיים בעבר והשיגו בדרך כלל את התוצאה ההפוכה, כי בדרך כלל התגובה היא שמדובר בצורה ילדותית).
לא אחת שומעים כיצד הנציגים שלנו מותקפים על ידי מראיינים מוכשרים והם מגיבים ואומרים בדיוק את מה שציפו מהם לומר, הן המראיינים והן המאזינים. ובכך נידונו מראש לכישלון, שהרי לתגובה זו התכוננו וכמו כן התכוננות כיצד להמשיך משם.
בעבר כשכותב שורות אלה הופיע רבות בכלי התקשורת (בשליחות מו”ר מרן הגרי”ש אלישיב זצוק”ל), השתדל תמיד להפתיע. לפני כל תכנית שולחים למרואיינים תחקירנים שתפקידם להוציא מהמרואיינים העתידים לעלות לשידור את מה שהם מתכוננים לומר. תחקירנים אלה מאומנים להוציא מהמרואיינים הכל מראש. והמנחה יודע בדיוק מה כל אחד ממרואייניו עתיד לומר. אני תמיד הייתי אומר לתחקירן מה שרצה לשמוע ובתוכנית הייתי אומר דברים אחרים לגמרי. היה מעניין לראות את המבוכה על פניו של המראיין… הן לכך הוא לא התכונן… ואמנם נמנעו מלהזמין ככל שיכלו, אך לפחות באותה תכנית הדברים נשמעו ללא הפרעה.