הצעה לשלט בכניסה להר הבית עבור חסידי ברסלב

יש דרך מן הצד!

“עמד השני למלכות, מחמת שראה שהמלך מצטער מאד, ובקש, שיתנו לו משרת וסוס ומעות על הוצאות, והלך לבקשה. והיה מבקשה מאד זמן מרובה מאד עד שמצאה. והיה הולך אנה ואנה זמן רב ובמדבריות ובשדות וביערים והיה מבקשה זמן רב מאד.

והיה הולך במדבר, וראה שביל אחד מן הצד, והיה מישב עצמו: באשר שאני הולך כל כך זמן רב במדבר ואיני יכול למצאה, אלך בשביל הזה, אולי אבוא למקום ישוב; והיה הולך זמן רב.

… ואיך שהוציאה לא ספר ובסוף הוציאה.”

(מתוך “מעשה מבת מלך“)

המשך: חובת תוכחה גם כשיש מעט סכנה

הבאנו את הבדק הבית בשם הרקנאטי בשם זוהר חדש. הבה נשווה גירסאות, א”כ, במקור…

ב”י חו”מ סי’ ב’:

(בדק הבית) כתב הר”מ מרקנ”ט ראש פרשת משפטים בשם מדרש רות הנעלם אמר ר’ יודן כל דיין שלא מחמיר מסתלק מן העולם קודם זמנו הדא הוא דכתיב ויש נספה בלא משפט יש מי שדן דין אמת לאמתו ומקבל עליו שכר מהקב”ה. דן דין אמת לאמתו ונתפש כגון דיין מדקדק דקדוקין לזכות לרשע דתנן ב”ד מכין ועונשין שלא מן התורה כדי לעשות סייג לתורה או מפני שהזמן גורם והדיין מסתלק עצמו מלהענישו ומדקדק בענין הדין למצוא פתח לזכות אותו מן הדין ממש וה”ה כשהקב”ה דן את העולם אותו דיין נתפש עליו ונסתלק עליו קודם זמנו ואם לאו עליו נאמר לא נין לו ולא נכד בעמו כשעצמו אינו נתפש יש מי שאין דן את הדין ומקבל עליו שכר כגון אבא שראה אחד מחבק לאשת איש ומנשק אפיק לון לקונפיה וקטיל לון לאו דבני הריגה נינהו אלא לעשות סייג לתורה דלא תימא דיינאא אפיק ליה בדין תורה וסגי לו אלא דיינא דלא עביד סייג לתורה אין לו סייג לא בעוה”ז ולא לעוה”ב סייג שלא נין ונכד עצור ועזוב הוא בעוה”ז ובעוה”ב מעבירים ממנו אותם מעשים טובים שהם סייג לעוה”ב לאדם כי הא דאמר עשו סייג לתורה בדיל דתורכון חיים בהאי עלמא ובעלמא דאתי.

פירוש רקנאטי פר’ יתרו:

מדרש רות (זוהר חדש ע”ז טור ג’) פתח ההוא סבא ואמר ויהי בימי שפוט השופטים… יש מי שאינו דן את הדין לאמיתו ומקבל עליו שכר מאת הקב”ה ויש מי שדן את הדין לאמיתו ונתפס עליו לפני הקב”ה. הדן דין אמת לאמיתו ונתפש כגון דיין שמדקדק דקדוקין לזכות לרשע דתנינא בית דין מכין ועונשין שלא מן התורה כדי לעשות סייג לתורה או מפני שהזמן גורם לו והדיין מסלק עצמו מלהענישו ומדקדק בענין הדין למצוא פתח לזכות אותו מן הדין ממש והוא דין כשהקב”ה דן את העולם אותו הדיין נתפש עליו ומסתלק מן העולם קודם זמנו ואם לאו עליו כתיב לא נין לו ולא נכד בעמו כשעצמו אינו נתפש נתפש זרעו.

יש מי שאינו דן את הדין לאמיתו ומקבל עליו שכר כגון אבא שראה מחבר לאשת איש ומחבקה ומנשקה אפיק לון לקולפון וקטיל לון לאו דבני הריגה נינהו אלא לעשות סייג לתורה דלא תימא דינא אפיק לי בדין תורה וסגי לי. אלא דיינא דלא עבד סייג לתורה אין לו סייג בעולם הזה ובעולם הבא סייג שלו נין ונכד עצור ועזוב. האי בעולם הזה. בעולם הבא מעבירין ממנו אותם מעשים טובים שהם סייג לעולם הבא לאדם כי הא דאמר ר’ נורי עשו סייג לתורה בדיל דתירתון חיים בהאי עלמא ובעלמא דאתי.

זו”ח רות:

יש מי שדן את הדין לאמיתו, ומקבל שכר עליו מאת הקב”ה. ויש מי שדן דין אמת לאמיתו, ונתפש. כגון דיין שמדקדק דקדודים לזכות לרשע, ואינו מעניש אלא בדין אמת. דתניא, בית דין מכין ועונשין שלא מן התורה, כדי לעשות סייג לתורה. או מפני שהזמן גורם, והדיין מסלק עצמו מן הדין, ומלהענישו, ומדקדק בעניו הדין, למצוא פתח לזכות אותו מן הדין ממש, והוא דין אמת, אפ”ה כשהקב”ה דן את העולם, אותו הדיין נתפס עליו, ומסתלק מן העולם קודם זמנו. ואם לאו, עליו הכתוב אומר, לא נין לו ולא נכד בעמו. כשעצמו אינו נתפס, נתפס זרעו.

יש מי שאינו דן את הדין לאמתו, ומקבל עליו שכר. כגון אבא, שראה אחד מחבק לאשת איש, ומנשקה, אפיק לון לקולפין, וקטיל לון. לאו דבני הריגה נינהו, אלא לעשות סייג לתורה, דלא יימרון, דיינא אפיק לון מדין תורה, דלא מתחייבי קטול, אלא ועשו סייג לתורה. ודיינא דלא עביד סייג לתורה, לית ליה סייג בעלמא דין, של נין ונכד עצור ועזוב. ובעולם הבא מעבירין ממנו אותם מעשים טובים, שהם סייג לאדם לעולם הבא. כי הא דאמר רבי נורי, עשו סייג לתורה, בגין דתורכון חיים בהאי עלמא ובעלמא דאתי.

להוריד דמעה מאין הפוגות על בנין ירושלים והחזרת קרן דוד

מתוך ספר יערות דבש:

בברכת ולירושלים ואת צמח וכו’ אין צורך להאריך כי צריך להוריד דמעה מאין הפוגות על בנין ירושלים והחזרת קרן דוד כי היא תכלית שלימות אנושי ואם אין לנו ירושלים ומלכות בית דוד למה לנו חיים ולירושלים יקרא כסא ה’ וכן בדוד שישב ממש כעין מרכבה עליונה כדכתיב (דה”א נט כג) וישב שלמה על כסא ה’ ואם מלאכי מעלה קוראים בבכי וקינה על חורבן ירושלים יום ולילה לא יחשו והם אבילי ציון איך נחשה אנן ולא נבכה על חילול השם שנתחלל בחורבן ירושלים ואבדן מלכות בית דוד וחייב כל איש לומר בלבו רבש”ע הריני מוסר נפשי על קדושת שמך ואם אין אני כדאי לראות בבנין ציון והחזרת מלכות ב”ד אמות על קדושת שמך ועיני לא יהיו רואות אפס בנה ירושלים והצמח קרן דוד למען יתקדש שמך ותרחם על בניך העלובים נטושים בגולה הסובלים על יחודך ומקדשים שמך ברבים היות כי בעו”ה חורבן ושוממות מקדש תפארתינו ואבדן מלכות ב”ד ידוע לכל כמה העדר וחסרון טובה שגורם לנו ומשירדנו מחיים למות וכן להיפך בשוב ה’ שיבת ציון נהיה עולים ממות לחיים ואין בנו אלא חלק ס’ מחיים ולכך נאמר (תהילים קכו א) בשוב ה’ וכו’ היינו כחולמים כי כמו חלום יש בו חלק ס’ ממיתה כך אנו להיפך כי נרגיש כי היה בנו רק חלק ס’ מחיים ולכך אין צריך להאריך בזה ומי אשר לו רק נשמת ישראל הלא לבבו נשבר בקרבו בזכרו חורבן ירושלים וזכרון מלכות ב”ד שנפסק בעו”ה.