העורך Editor

Don’t Go Out of Your Way, Said Rabbi Ploni Almoni

A certain God-fearing Torah scholar who doesn’t shy away from controversy when there is no choice (acting truly for the sake of heaven) once related to me that he tried hard to marry his daughter into an illustrious rabbinic family (in his thinking, anyway), but the shidduch failed.

Why? Because someone whispered to the potential mechutan about the father’s controversial actions. “Not that there’s anything wrong with him, chalilah! He is (probably) doing the good and proper thing. And the family (may) have great qualities. But still, what does that have to do with you? Find a different kosher family, minus the baggage. What do you need a headache for?!”

The non-mechutan is quite famous. I’m sure you heard of him: the “Ploni Almoni” Rebbe!

From the book of Ruth (thinking along the lines of the famous explanation of the Brisker Rav):

…

And he said, “Who are you? ” And she said, “I am Ruth, your handmaid, and you shall spread your skirt over your handmaid, for you are a near kinsman.”

And he said, “May you be blessed of the Lord, my daughter; your latest act of kindness is greater than the first, not to follow the young men, whether poor or rich.

It wasn’t just Boaz who realized her nobility:

And now, my daughter, do not fear, all that you say I will do for you, for the entire gate of my people know that you are a valiant woman.

And now, indeed, I am a near kinsman, but there is a kinsman closer than I.

Stay over tonight, and it will come to pass in the morning, that if he redeems you, well, let him redeem you, but if he does not wish to redeem you, I will redeem you, as the Lord lives; lie down until morning.”

…

And Boaz went up to the gate and sat down there, and behold, the kinsman of whom Boaz had spoken was passing, and he said, “Turn aside, sit down here, Ploni Almoni,” and he turned aside and sat down.

Why is his name erased?

…

And Boaz said, “On the day that you buy the field from the hand of Naomi and from Ruth the Moabitess, the wife of the deceased, you have bought [it], to preserve the name of the deceased on his heritage.”

And the near kinsman said, “I cannot redeem [it] for myself, lest I mar my heritage. You redeem my redemption for yourself for I cannot redeem [it].”

Or, as the expression goes in Yiddish: “Don’t lie down with a healthy head in a sick bed.”

… And Obed begot Jesse, and Jesse begot David.

That David, huh? Must be chance.

NUCLEAR REVELATION: Evidence Mounts Rabbi Sternbuch, Bitterest and Best-Known Opponent of Techeiles, Now Wears It Privately Himself!

No, I don’t want to believe it either! If even the venerable can change for the better, such is the extent of Free Will, then so can I, so my excuses for shortcomings are all gone…

This report deeply offends and radically upsets my strong beliefs and emotions toward “Chadash assur min hatorah” types like Rabbi Moshe Sternbuch shlita.

The venerable head of the Eidah Charedis (!), ultra-conservative Posek (not in lomdus, albeit in practice), a strong follower of the Brisker Rav (and supposedly of the Chazon Ish too (?!), which is far from the truth) and a clericalist, Rabbi Sternbuch has long written verbose haskamos to anti-Techeiles works and wrote one or two (nonsensical) Teshuvos in his “Teshuvos Vehanhagos” responsa series against Techeiles, as well. Rabbi Sternbuch even wrote haskamos to various outrageous hack jobs, such as “Tichla Dechilazon” by Rabbi Eliezer Alexander Hool shlita.

A completely non-observant Jew doing Teshuvah is nothing next to this (sure, hyperbole).

I recall about five times impious Jews brushed me off saying in a mocking tone: “Know what, when Rabbi Moshe Sternbuch (!) starts wearing Techeiles, I will too, OK??? (giggle\titter)”.

Regardless, the importance of this cannot be overstated.

What’s next, Rabbi Sternbuch ascending Har Habayis in private (Hebrew link)?!

(Out of sheer boredom, I returned to some of these folks with the newly uncovered tentative evidence herein regarding Rabbi Sternbuch. Needless to say, they promptly retracted their righteousness or couldn’t care less.)

So, to business.

Why do I say the rabbi maybe now wears it privately himself? First and foremost, Rabbi Yechezkel Toporovitch (who earlier testifies he got Rabbi Sternbuch to lessen his opposition) says so.

And I quote (I don’t need Rabbi Chaim Ozer Sternbuch’s permission, since he clearly doesn’t mind):

בס”ד

אני עצמי סיפקתי להגאון ר’ משה שטרנבוך שליט”א פתילי תכלת עבור טלית קטן על ידי הבעל תוקע שלו הרב מיכאל לוי שליט”א וכן על ידי הבן של הראב”ד הרה”ג ר’ חיים עוזר שליט”א

למיטב ידיעתי הוא לובש מידי פעם שמעתי שיש תקופות שהוא לובש כל יום לפני התפילה

כמו כן שמעתי מבנו הגר”חע שאביו הראב”ד שליט”א אמר לו שאפשר לפרסם בשמו שהוא כבר לא נגד כמו שהיה פעם

לגבי שיטות מספר החוטים הנה בתחילה סבר לעשות כהתוס’ וכך גם שלחתי לו אח”כ אחרי שעיין בזה שוב החליף לשיטת הראב”ד

לגבי פרסום הדבר שיש אצלו ציצית עם תכלת ושהוא לובש מידי פעם, אפשר לשאול את בנו הנ”ל אם אפשר לפרסם

בכל הכבוד הראוי
יחזקאל משה הלוי טופורוביץ
פעיה”ק ירושלים תובב”א

Next, we have Rabbi Yosef Eli Steinberg saying the same in this fresh Kikar interview.
Also, a recent pamphlet (we republished yesterday) called “נמצאה התכלת” says so in the intro (I didn’t type exactly):
אני בעצמי הלכתי אליו, ואמרו לי בסוף שישיב לי תשובה על ידי פלוני, וזה התשובה של אותו הפלוני אלי, “לאחרונה ששמע מרן מקצת הטענות של מצדדי התכלת אמר שאינו מתנגד כ”כ לתכלת ואפילו הוא בעצמו משתדל ללבשו לפעמים בצינעה”.
Someone by the name of Reb Yaacov Mirnik told me he heard Rabbi Sternbuch wears Techeiles briefly for the sake of saying a bracha. This in the name of “two grandchildren of Rabbi Sternbuch, a friend who assists the rabbi, and the brother of a youth who helps him at home”. (He also thinks it is Raavad.) Further details below.
I heard several similar testimonies from others (on the “Ohavei Tzion” forum), all quoting various bachurim attending Rabbi Sternbuch’s own yeshiva.

Reb Mirnik then writes as follows (I got permission to record this):

למדתי אצל ר’ משה ג’ שנים בישיבה ושאלתי אותו 3 פעמים על התכלת

הפעם הא’ הייתה כשהייתי באלול ש”א (תשע”ז) ורציתי להתחיל ללבוש תכלת בקשתי מבחור שישאל אותו לידי ושמעתי את התשובה, וענה בתקיפות שודאי שאין שום עניין ללבוש ולמרות שניסיתי מעט לטעון כנגד לא הקשיב אפילו. (ובכ”ז בסוכות התחלתי)
הפעם הב’ בחורף ש”ב (תשע”ח) התעורר בלאגן קל בישיבה אחר ששכנעתי 3 בחורים נוספים, ושאלו אותו רבני הישיבה דאז וענה שלא צריך לחשוש, אבל אין להפריע לבחור שלובש. לאחר מספר חודשים שמעתי שבנו התחיל ללבוש בסתר (קיץ ש”ב) (ובררתי הדבר ואומת).
שנה לאחמ”כ (קיץ ש”ג -שנת תשע”ט. מעט לפני שעזבתי את הישיבה שלו) החלו להשמע שמועות שהחל ללבוש לעיתים ואז ביקשתי מא’ מרבני הישיבה (מו”ר הגאון ר’ אליהו שלנגר שליטא ראש הקיבוץ דאז בישיבה) שיגש אליו ויברר העניין, ואכן שאל אותו “האם נכון הדבר שהרה”י חזר בו מהתנגדותו לתכלת” וענה לו ר’ משה ש “מעולם לא התנגד בתקיפות, אבל לא כדאי כי זה יכול לגרור לדברים לא טובים”.
בפורים שלאחמ”כ (אחרי שעזבתי את הישיבה) (פורים תש” פ) אמר לי במפורש א’ מנכדיו ש”רבינו לפעמים לובש תכלת שחיים עוזר (בנו שלובש) הביא לו” לאחר תקופה שניסיתי לברר את הדבר ושאלתי את אחד מנכדיו האחרים ענה לי ש”כן לפעמים רבינו לובש תכלת”.
אתמול התקשרתי לחבר שלומד שם עדיין (שגם הוא לובש) ואמר לי שלפי הידוע לו עדיין פעם בכמה ימים ר’ משה מברך לובש ומוריד.

Things are looking up⇑⇑⇑ (?)

Can any of our readers help confirm\disconfirm this shocking scandal, I mean story?

UPDATES:

P.S., Someone commented he thinks Rabbi Sternbuch is “opening up” lately, whatever that means (Goloventzitz graves, and the volte-face on artificial insemination for the infertile, from prohibition (like Rabbi Chaim Kanievsky zatzal) to outright encouragement, אכמ”ל).

למה לא מעלים ‘טענות’ נגד תכלת ראדזין

שים לב: מעולם לא שמענו ולא ראינו ממתנגדי התכלת שיתריעו נגד התכלת המוטעית של ראדזין, לא כ”ש שאין מבזים את הלובשים.

היכן כל ה”חששות” המבוימים ללבישת שעטנז, “מין כנף”™, “גזירות” למיניהם, “מסורת”, בל תוסיף, יוהרא ושאר ירקות?

אולי לא ראינו אינה ראיה, אבל לע”ד התשובה פשוטה ע”פ גמרא סוכה נ”ב א’ (והיסוד מובן):

ת”ר ואת הצפוני ארחיק מעליכם זה יצה”ר שצפון ועומד בלבו של אדם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה למקום שאין בני אדם מצויין להתגרות בהן את פניו אל הים הקדמוני שנתן עיניו במקדש ראשון והחריבו והרג תלמידי חכמים שבו וסופו אל הים האחרון שנתן עיניו במקדש שני והחריבו והרג תלמידי חכמים שבו ועלה באשו ותעל צחנתו שמניח אומות העולם ומתגרה בשונאיהם של ישראל כי הגדיל לעשות אמר אביי ובתלמידי חכמים יותר מכולם כי הא דאביי…

מדות שהצדיק טרח להשיגם – לבניו הם כטבע מוטבע

רוח חיים להגר”ח מוולוז’ין ז”ל על אבות ה’ ג’:

עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו. כאן אמר אברהם אבינו. ולעיל אמר מנח ועד אברהם. ולא אמר אבינו. ירצה בזה על פי מה שכתוב (משלי כ’ ז’), מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו. כי כמה מדות שהצדיק טרח ויגע להשיגם. לבניו אחריו המה כטבע מוטבע. ובקצת יגיעה יגיעו לזה. כמו שנראה בחוש שרבים מעמי ארץ מהיהודים מוסרים את עצמם על קידוש השם. והוא מוטבע בנו מאבינו אברהם שמסר נפשו לאור כשדים על אמונתו. וכן כל העשרה נסיונות היו להישיר הדרך לפנינו. וכן ההתעוררות לאדם פתאום לילך לארץ הקודש הוא מנסיון “לך לך”. וקבלת כל דעבדין משמיא לטב מנסיון הרעב שלא הרהר אחר מדות השם יתברך וזה שאמר הכתוב (משלי כ”ד ט”ז), כי שבע יפול צדיק וקם. ורשע יפול באחת (כן מובא הלשון בסנהדרין (ז’ א’) ובמקרא כתיב יכשלו ברעה) פירוש כי הצדיק אף אם יפול לא יחשוב מאומה כי נופל הוא כי אם הוא קם ועומד על עמדו. ובאחת יפול הרשע. כי למפלה יחשב ולא יחשוב זאת לתקומה להיטיבו באחריתו.