בני יששכר מקשר ענין מסירת נפש עם ענין הדלקת נר חנוכה

וז”ל:

… ובכן יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו שתהא חשובה ומקבלת ומרצה לפניך מצות הדלקת נר חנוכה כאלו כונתי כל הכונות שכונו הכהנים משרתי השם בעת אשר הערו למות נפשם בשביל כבוד שמך הגדול הגבור והנורא. ואתה ברחמיך הרבים עוררת נצחך עליהם לנצח את אויביהם ולנצח על מלאכת בית יי, והנני עושה על דעתם ועל כונתם ועל דעת כל הצדיקים והחסידים שהיו באותו הדור שהשפעת להם נסיך וזכו לאור באור החיים, ועל דעת כל הצדיקים והחסידים שבדורותינו, ופי כפיהם ועשיתי כעשיתם, ובזכות המצוה הזאת תזכנו לנצח את אויבינו ולנצח על מלאכת בית יי, וגלה כבוד מלכותך כו’ כו’.

כל הקיום של יהודי מאה שערים הכל ע”י ‘התגרות נוראה’ באומות

הרב אהרן פישר, אביו של הגאב”ד הרב ישראל יעקב פישר זצ”ל בא לקהילת הפרושים בירושלים לאחר שחרורו מצבא הונגריה. מספרים על ר”א פישר, שהיה צלף מומחה ועוד החזיק בנשקו מצבא הונגריה. כשבא המון ערבי לעשות פוגרום ביהודי מאה שערים בסביבות שנת ה’תרפ”ט, הוא ירה והרג את המופתי, ושאר הערבים התפזרו.

התגרות באומות באופן נורא, רח”ל!

נו, מה הפלא שבנו, הרב ישראל יעקב פישר זצ”ל, היה מורה היתרא לבני משפחת אלבוים המעטירה לעלות להר הבית (בשו”ת אבן ישראל ח”ט ס’ קס”ג הלשון לא מבורר, אבל כך מעידים בני המשפחה)…

(סאטירה.)