העורך Editor

Download (PDF, 274KB)

Download (PDF, 1.18MB)

Well, here’s a curious proximity of pesukim (at the end of the parsha):

…

(יג) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה:
(יד) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה:
(טו) אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:
(טז) כִּי תוֹעֲבַת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל:

(יז) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:
(יח) אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים:

…

בארצנו הקטנה כ”א יודע כמה סודות בטחוניים. צריך להזהר שלא לגלות החוצה לאיש זר.

דברים כ”ג י’-ט”ו:

כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע. כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה. והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה. ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ. ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך. כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך.

ז”ל ספר משך חכמה דברים שם:

ונשמרת מכל דבר רע וכו’. לא רחוק לומר שכוונת הפסוק שלא לגלות מסתורין של המלחמה ושלא לספר ארחם ורבעם לשום איש. ומזה יאות שלא להניח לשום אדם לצאת מן המחנה שמא ישיגהו שונאיהם וימלטו מפיו תחנותם וכמו שהגיד המצרי לדוד בסוף שמואל א’, וזה בכלל דבר רע שאמרו בספרי אפילו דיבור רע, וזה לשון הרע וכוונו למש”כ. ולזה אמר רק כי יהיה איש לא טהור ויצא אל מחוץ למחנה וכו’, וכן מצינו בירושלמי פאה אזהרה ללשון הרע מנין ונשמרת מכל דבר רע כו’ תני רי”ש לא תלך רכיל בעמך כו’, הענין דיש שני לאוין להירושלמי על שני סוגי לשון הרע (יעוין כתובות מ”ו), אחד על לשון הרע בתוך בנ”י עצמם מזה לזה וזה לא תלך רכיל בעמך בעם בני ישראל, והשני לשון הרע מחוץ למחנה ישראל, וזה פשט המקרא כי תצא וכו’ ונשמרת מכל דבר רע שלא לגלות מסתורין כמו”ש, ועל זה באו שני כפרות האחד קטרת על לשון הרע שבסתר כדמפורש זבחים דף פ”ח וזה על לשון הרע שבתוך מחנה ישראל, שבזה יש אבק לשון הרע שאין אדם ניצל בכל יום וכולן באבק לשון הרע, אמנם קטרת שלפני ולפנים הוא על לשון הרע שמחוץ למחנה ישראל שלא נודע לישראל בלתי לד’ לבדו ועל שתי הבדים וזה פעם אחת בשנה, וזה היה סיבת הגלות של מצרים כמו שאמרו אכן נודע כו’ וסבת גלות של בבל ובשניה כמו שאמרו אקמצא ובר קמצא חרב …

מקופיא לא הבנתי מה ענין מסירה ללשון הרע, ואת ההמשך שמבאר לשון “ושב מאחריך”, ע”ש.

Rabbi Weber shlita asked why the passuk (ישעיהו ס”ו כ”ב) precedes Chodesh to Shabbos, “והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר השם”?

Why not go by the rule of תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם?

And Rabbi Weber answered: This refers to our own day when entry to the Mount by Torah observant Jews is specifically blocked on Shabbos, but not Rosh Chodesh…

בעלון “משמרת היהדות” של הנטורי קרתא לפר’ שופטים העירו הערה נכונה:

נעתיק את הגמרא וכו’ לתועלת הלומדים.

ברכות כ”ח ב’:

וכשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו… בשעת פטירתו אמר להם פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא.

רש”י שם:

לחזקיהו שבא, אלי ללוותי.

ע”כ טוב. אבל בהוספות בסוף כרך עוז והדר כתבו כך:

כ”ח ב’ רש”י ד”ה לחזקיהו שבא. אלי ללוותי. בכת”י נוסף כאן, אדם כשהוא קרוב למיתה דומה בעיניו כאילו רואה מתים ונפלאות [בכת”י אחר – ופלאות] מתוך שמוחו ריקם ואיננו בחזקתו:

ע”כ.

מי חלם ש”תלמידי ריב”ז” לומדים גמרא? נו, ממש אתחתלתא דגאולה קחזינא! אולי הראה להם א’ הלומדים.

כמובן, הם מנצלים את זה מיד כדי לבטל תלמוד תורה לגמרי  ומביאים ראי’ שאפשר להסתפק בה מהגרי”ז שהתנגד להצבת דק”ס בגליון הדף.

למעשה, הו”ל עוז והדר עושים רושם של יר”ש, ובע”ה נפנה אליהם בענין.