Sefer Hachinuch on Lending Non-Jews Only with Ribbis

Sefer Hachinuch in our Parsha, Mitzva 573 – מצות הלואה לנכרי ברבית אם יצטרך ללוות מה שאינו כן בישראל:

שנצטוינו לבקש רבית מן האומות כשנלוה להם, ולא נלוה להם בלא רבית, ועל זה נאמר [דברים כ”ג כ”א], לנכרי תשיך. וכמו כן מותר ללוות מהן ברבית, ואמרו בספרי, לנכרי תשיך, מצות עשה, ולאחיך לא תשיך, לא תעשה.

משרשי המצוה שאין ראוי לנו לגמול חסד זולתי אל העם יודעי האל ועובדים לפניו, ובהמנע החסד משאר בני האדם ונעשה אותו לאלו נבחן כי עיקר האהבה והחמלה עליהם מצד החזיקם בתורת אלהים יתברך. והנה עם הכוונה הזאת יהיה לנו שכר במניעת החסד מהם כמו בעשותנו אותו אל בני עמנו.

Sefaria translation:

To lend to the gentile with interest: That we were commanded to request interest from the [other] peoples when we lend to them and that we not lend to them without interest. And about this is it stated (Deuteronomy 23:21), “Take interest from the foreigner.” And likewise is it permitted to borrow from them with interest. And they said in Sifrei, “‘Take interest from the foreigner’ – that is a positive commandment; ‘and from your brother, do not take interest’ – that is a negative commandment.”

Obviously.

Hamodia Needs to Fire Someone…

Look at this page (from Tishrei 5780!), if you can stomach it:

Download (PDF, 398KB)

Did you catch the hidden obscenity??

Well, you can go work for English Hamodia; their editor didn’t notice either.

The “illustration” photo in “The Daily Newspaper for Torah Jewry” is of a God-fearing Jew who (gasp!) goes against The Gedolim®™ (©) and wears Techeiles. On the Tallis Gadol, no less, Heaven Help Us!

הרב אברהם חזן זצ”ל על המעלה הגדולה לילך גם בזה”ז להר הבית \ כותל המערבי

מתוך ספר חכמה ותבונה סי’ ג (יש ט”ס):

והנה גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, ובמיתתם נקראים חיים. וע”כ דבר גדול הוא להשתטח על קברי צדיקים ולמדים אנו מכלב בן יפונה וקבר רחל וקבר מרע”ה כמאמר חז”ל (עיין בהקדמת תיקון הכללי) וכביכול כן השכינה לא זזה מכותל המערבי לנצח כי גם כשהמקדש שוממים בקדושתם הם עומדים לעדי עד כי הי’ בנין עדי עד בענין זה וכביכול כמו צדיקים שהם חיים וקיימים לעדי עד.

וע”כ הוא דבר גדול מאד לילך גם בזמה”ז לכותל המערבי שהשכינה שם הוא (ואדרבה יותר חשוב מזמן שביהמ”ק הי’ קיים כמובא בספרים) והנכנס למקדש בזה”ז חייב כרת, וארז”ל בברכות דף ס”ב ע”ב אמר רב ביבי אריב”ל כל הרוקק בהר הבית בזה הזמן כאילו רוקק בבת עינו שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים (מלכים א’ ט’) ע”כ שם גם היום עיקר החיות והשראת השכינה לנצח כמשכן הנשמה במוח והרוח בלב, וע”כ בזוה”ק תשא כתוב ירושלים לבא דכל עלמא (דברו על לב ירושלים) והיא באמצע כל העולם כמו שהלב באמצע הגוף, וכן הוא נקרא ראש עפרות תבל כי כן הוא ראש כל העולם כראש האדם שהמוח והנשמה הוא שם וע”כ כתוב נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה כי ממלמעלה מעולמות הרוחניים נמשכו בהשתלשלות כל העולמות עד העולמות הגשמיים, וע”כ כביכול כמו עיני ה’ ולבו בחי’ נשמתו ורוחו שם הם, כן זוכים בני ישראל בני ה’ להשתלשל להם משם הנשמה והרוח, וע”כ אוירא דאר”י מחכים מוח כל אדם ולבו. ה’ יזכנו לבנין ביהמ”ק בב”א.

ומובא בגמ’ א”י גבוה מכל הארצות וירושלים והר הבית גבוה מכל א”י וככתוב וקמת ועלית אל המקום וכו’ וכמו שהראש הוא גבוה מכל הגוף ומובא כן בסה”ק כי עיקר העלי’ שהיא גבוה מהכל נאמר על מעלתה ברוחניות וע”כ היא במעלה כמעלת הראש מכל הגוף האדם.

(ועל ידה תיקון גדול לפגם הברית כמובא בלק”ת סי’ ק”ט והעיקר בקה”ק ששם נכנס הכה”ג ביוה”כ שהוא המתקן כל השס”ה ימים שהוא בחי’ תיקון הברית כמובא בלק”ה, וגם בזה”ז עדיין עיני ה’ ולבו שם כל הימים והשכינה לא זזה מכותל המערבי הק’ לנצח כמאחז”ל. והוא תיקון גדול גם בזמן הזה לילך לשם, ותיקון לפגם הברית כמובא בזוה”ק ח”ב כי הצדיק דר אצל כותל המערבי תובב”א).

(מומלץ לראות בפנים. ועיין במדור “אומן בירושלים” ובמ”ש כאן.)